דפי יזכור – Izkor Soldados Latinos y Españoles
כניסה ל"דפי יזכור" מאפשרת עיון בסיפורי חיים של הנופלים תוך דפדוף בינהם לפי מדינה וסדר אלפבית של שמותיהם או לפי שנת נפילתם.
ניתן לאתר שם נופל מסויים מהרשימה ולהגיע אל דף מצג זיכרון שלו.
Esta página permite la lectura de las historias de todas aquellas personas que fallecieron cumpliendo servicios en el Ejercito de Israel, desde la lucha por la Independencia hasta nuestros dias. Aquellos que cayeron en combate o que fallecieron en accidentes o enfermedades.
Estan ordenados por paises y en orden alfabético. Es posible localizar los mismos por año de deceso o bien apretando con el cursor en la lista de nombres.
La página tambien incluye los muchos civiles que fallecieron en atentados terroristas.
ישי רוסלס – Ishai Rosales
ישי בן אלישבע ואהרון, נולד במכסיקו. ההורים וחמשת ילדיהם עלו ממכסיקו בשנת 2001, גרו ביישוב תל ציון ולפני כשנה עברו לבית מאיר. ישי, שהיה דמות המנהיג במשפחה, למד שנתיים בישיבה והתגייס לגדוד הנח"ל החרדי, שם התקדם לדרגת סגן, ולאחר מותו הועלה בדרגה לסרן.
התאונה אירעה לאחר שפצצת מרגמה נורתה בשוגג מסיבה שאינה ברורה לעבר כוח שתרגל באזור. התקרית התרחשה במהלך קורס מ"פים-מג"דים, כשהכוח המתרגל שירה בשוגג את הפצמ"ר לכיוון הלא נכון הוא מגדוד 75 של חטיבה 7 של חיל השריון. ישי, ששירת בגדוד החרדי נצח יהודה, היה בתרגיל אחר בקרבת מקום והפצמ"ר נפל בשטח פתוח, אך אחד הרסיסים פגע בפלג גופו העליון וגרם למותו ביום כ"ד בטבת, 05.01.2016.
אביו, שאמר בתחילה קדיש ולאחר מכן מסר את ההספד בשפה הספרדית כשאחד מקרובי המשפחה תרגם את הדברים לעברית, ספד לו בכאב: "ישי אהובי, עזבת אותנו כאן עם לב שבור, אבל אנחנו שמחים כי אנחנו יודעים שאתה עכשיו בגן עדן. תודה על כל מה שהיית בשבילנו במשך 23 שנה. יום יבוא ונפגש בן יקר ואהוב שלי. בינתיים הקדוש ברוך ישמור עליך בין כל הצדיקים בשמיים. אמא ואני מחכים לחיוך הענק שלך שנכנס לבית, אבל אנחנו יודעים שזה כבר לא יקרה.
אנחנו לא יכולים להפסיק לדמיין את שולחן השבת בלעדיך. נשאיר כסא ריק ליד השולחן כדי שתישאר חלק מאיתנו. ישי, מעולם לא כתבתי לך מכתב. זה המכתב הראשון שאני כותב לך, ולצערי גם האחרון. תתפלל בשמיים עלינו ותשלח לנו כוחות. אהבתי אותך, אני אוהב אותך ואוהב אותך תמיד. לקחת חלק גדול מהלב שלנו איתך. בשמי ובשם המשפחה אני מודה לכל מי שהגיע להיפרד מישי.
ישי נקבר בבית העלמין הצבאי הר הרצל, בן 23 היה במותו.
Ishai Rosales, hijo de Elishea y Aharon, nacio en Mexico
El capitán Ishai Rosales del Batallón Netah Yehuda murió en un accidente al explotarle cerca un proyectil de mortero el dia 5/1/2016.
Ishai tenía 23 años, y vivía en Beit Meir, un moshav (granja agrícola) religioso en el centro de Israel. Fue enterrado en el Monte Herzl en Jerusalén.
רב ראובן בירמכר – Reuben Eduardo Birmajer
הרב ראובן בירמכר, בן בוריס, נולד בארגנטינה בי"א בניסן תש"ל 17/4/1970, התגורר מקרית יערים שסמוך לירושלים. נרצח בפיגוע בשער יפו בירושלים ביום בי"א בטבת תשע"ו 23/12/2015. הובא למנוחת עולמים בהר המנוחות בירושלים. בן 45 היה במותו. הותיר אחריו שבעה ילדים.
בירמכר גדל במשפחה חילונית בארגנטינה. בצעירותו התקרב לדת ובהמשך עלה לישראל והפך לרב. את יומו היה מעביר בלימוד בישיבת "אש התורה", ישיבה בירושלים לתלמידים מחו"ל. הרב בירמכר היה מלמד גם תורה בכולל בקריית יערים.
הרב דוד רוסמן, ראש ישיבת "אש התורה" שברובע היהודי בירושלים, סיפר: "הוא עבד אצלנו שנתיים ומסר שיעורים לגמרא בתוכנית הדרום-אמריקנית. הוא היה אהוב מאוד על התלמידים שלו. בכל פעם שעברתי ליד המקום שלו בבית המדרש כל התלמידים היו דבוקים אליו".
בסביבות השעה 13:00 הגיעו שני פלסטינים תושבי מחנה קלנדיה, בני 20 ואסירים משוחררים, חמושים בנשק קר, לכיוון שער יפו. השניים הגיחו אל מול שני אזרחים והחלו לדקור אותם באמצעות סכינים. לוחמות מג"ב שהיו באזור וראו אזרחים שרצים בבהלה לכיוון השער, הבינו כי מתרחש אירוע דקירה, התקרבו לעברם וירו עליהם במטרה לנטרלם ולהציל את הקורבנות שנפלו טרף למרצחים. הרב ראובן בירמכר שחזר באותו עת מהישיבה לביתו במסלולו הקבוע דרך שער יפו, נפצע מדקירות בחלקים שונים בגופו ומת בבית החולים הדסה עין כרם לאחר מאמצי החייאה ממושכים של הצוות הרפואי.
Notas Relacionadas:
Ynet
דניאל טרגרמן – Daniel Tregerman
דניאל בן גילה ודורון, נולד בט' באדר תש"ע 23/2/2010 והתגורר בנחל עוז. נהרג מפגיעת פצצת מרגמה ליד בית בקיבוץ בכ"ו באב תשע"ד 22/8/2014 . הוא, הוריו ושני אחיו הקטנים ממנו היו בביתם, אך הוא לא הספיק להגיע לממ"ד – ופגיעת הרסיס הייתה קטלנית.
אמו גילה סיפרה כי כבר קודם לכן התפוצצה פצצה ליד מבנים בקיבוץ, ובעקבות זאת תכננה המשפחה לנסוע להוריה בקריית אונו. "המזוודות כבר היו מוכנות. רגע לפני הפיצוץ הקטלני יצאתי להוריד את המנשא של אורי (בנה הפעוט) מחבל הכביסה. נכנסתי הביתה והיה 'צבע אדום'. הילדים שיחקו באוהל שהיה בתוך הבית, ומרגע האזעקה עד הפיצוץ עברו שלוש שניות בלבד. לא הספקנו לאסוף את הילדים ולהגיע לממ"ד.
בתחילת שנת 1968, פאולינה ומרסלו טרגרמן עלו לישרול מבואנוס אירס, ארגנטינה, אחרי מלחמת ששת הימים. התגוררו בבאר שבע, התחתנו והקימו משפחה. לפני שנים גילה ודורון עברו לקיבוץ, ויחד גידלו שם את שלושת ילדיהם: דניאל ז"ל, יובל, בת 3, ואורי, בן חצי שנה.
אמו סיפרה שלדניאל הייתה משמעת "צבע אדום" והוא תמיד מיהר לממ"ד. "ברגע הישמע האזעקה הוא ידע מה לעשות ולאן ללכת", אמרה. "תמיד כשכולם היו מגיעים לממ"ד דניאל היה אומר 'עכשיו כולנו בטוחים'. הוא היה ילד יפה חכם רגיש. כל כך מתוק. רצינו לראות אותו גדל עם האחים שלו ומממש את עצמו.
אמו גילה ספדה: מתוקי שלנו. אני לא מבינה מה קורה פה בכלל. אני לא מאמינה שאני נמצאת פה בבית העלמין כדי להיפרד ממך. היינו המשפחה המאושרת בעולם ואני לא קולטת. רצינו להגיד לך תודה כי לימדת אותנו לאהוב ונתת לנו אושר. אני מוצאת נחמה בזה שהיית ילד אהוב ומאושר עד הרגע האחרון. רצינו להגן עליך אבל אפילו הצבע אדום לא הציל אותנו. תמיד היית רץ ראשון קראת ליובי שתבוא ותוך שנייה זה נגמר. אלוהים שבשמיים, חזק אותנו, תן לנו כוח להמשיך. אנחנו לא רוצים להיפרד, אתה אהבת חיי, ילד מושלם, חלומם של כל אבא ואמא. חכם, רגיש, מתקדם לגילך בכל שלב. יפה, כל כך יפה. אני מנסה לעכל את הדברים ולא מצליחה. לא קולטת מה קורה. נתת לנו רגעי אושר ונחת רבים בזמן כל כך קצר. כל כך רצית לגדול, להיות הכי גבוה – הכי חשוב הכי גבוה – ולהיות כבר פרח, ולהיות פרי בגן, ואז לעלות לכיתה א'. אנחנו ההורים הגאים ביותר שיש. רגע לפני הפצמ"ר הקטלני הרכבת עם אבא את האוהל בבית כדי לשחק בו עם יוביק. אבל אפילו הצבע אדום לא הצילה אותך הפעם. הכול קרה כל כך מהר. כשהתחילה האזעקה לקחתי אותך ואת אורי וקראנו לכם לממ"ד. תמיד אתה היית רץ ראשון. הפעם קראת ליוביק לבוא, והיה לך מבט קפוא. הסתכלת על יוביק כשהיית בתוך האוהל ותוך שנייה זה נגמר. איבדנו אותך ונשארנו עם מראות זוועתיים שילוו אותנו כל החיים.
ביקשו מאיתנו להיפרד ממך אתמול בערב. החלטנו לדחות קצת ולהיפרד ממך הבוקר, בשעות היום ולא בחושך. השארנו לך את הצבעים שכל כך אהבת ואת התחפושת של ספיידרמן, גיבור העל שלך. תמיד אמרנו שאתה תהיה המנהיג הצעיר ביותר בעולם שגם יביא את השלום. אז אם לא בחייך נקווה שבמותך. יש לי עוד הרבה מה לומר לך אבל אומר זאת בלב.
בהלוויה השתתף נשיא המדינה ראובן ריבלין, והוא אמר: "דניאל, ילד יקר, ראיתי אותך אתמול, גיבור של אבא ואמא, לבוש במדי נבחרת ארגנטינה, מלא באושר. חשבתי עליך ועלינו. ילד שאוהב את יובל המבולבל ואת מעשה בחמישה בלונים. ילד שלא תמיד רוצה לישון לבדו לכן אמא ואבא מחבקים אותו. קטן מדי לחצות כביש כי זה מסוכן וגדול מספיק לדעת מה צבע אדום כי זה גם מסוכן. אתה הילד של כולנו. אנו מלווים את הילד שלמענו לחמנו.
דניאל הובא למנוחת עולמים במועצת אזורית אשכול.
דניאל מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 78.
Daniel,hijo de Gila y Doron, nacio el 23/2/2010 en el Kibutz Nahal Hoz.
El 22/8/2014, un proyectil de mortero, disparado por los terroristas islámicos que controlan la Franja de Gaza, le causó la muerte.
El Ejército de Defensa de Israel (Tzáhal) precisó que el proyectil de mortero fue disparado desde las instalaciones de la UNRWA (Naciones Unidas) en Gaza.
La familia habían dejado su casa del sur debido a los disparos de cohetes constante desde Gaza, pero regresaron tras la promesa de los funcionarios de seguridad, incluyendo Jefe de Estado Mayor Benny Gantz, que aseguró que los residentes del sur estarían a salvo.
El alto el fuego con Hamas se derrumbó y la familia Tregerman quedó en el lugar equivocado en el momento equivocado.
Toda la familia Tregerman estaba en casa cuando el mortero fue disparado. Los niños jugaban y los padres hacían planes para salir del kibutz el fin de semana.
Cuando las sirenas sonaron "código rojo", los padres metieron a sus dos hijos menores en el refugio, pero Daniel, de 4 años, estaba en la calle y no llegó. El proyectil de mortero cayó a los pocos segundos cerca de la vivienda de la familia Tregerman.
Daniel resultó gravemente herido y murió poco después.
Notas Relacionadas:
דניאל שיפנבאוור – Daniel Shipenbauer
דניאל שיפנבאור, בן סוזנה ויגאל, נולד במונטוידאו, אורוגוואי ועלה לארץ עם הוריו כנער בשנת 1974. הוא גדל בבת-ים ועבר לרמת השרון. התגייס לקורס טיס. דניאל נשוי ליעל ולהם שלושה בנים: עמית בן 16, רועי בן 12 ויונתן בן 8.
במלחמת לבנון השנייה איבדה הטייסת מסוק בלבנון וחמישה אנשי צוות נהרגו. "הוא שמר על קשר עם המשפחות. התפקיד המשמעותי שלו היה מפקד טייסת במלחמת לבנון השנייה".
לפני כשנה עבר שיפנבאואר אירוע בריאותי שמנע ממנו לטוס, עם זאת לאחרונה חזר לכשירות ועמד לקבל דרגת אלוף-משנה. "הוא טייס מאוד ותיק, מקצוען אמיתי ומאידך אדם מאוד פשוט, צנוע ובלי הרבה ארשת חיצונית קשוחה, אך הוא היה אדם מאוד רגשן ואדם שמאחוריו אלפי שעות טיסה והדרכה של טייסים".
דניאל טס ביום ראשון בבוקר לאימון ברומניה, שממנו אמור היה לחזור בסוף השבוע. זו לא הפעם הראשונה שהוא טס למרחקים כאלה. הוא רצה לנסוע לשם. מבחינה מקצועית זה היה מאוד מעניין מבחינתו. הוא אהב ספורט, אהב לרוץ ורץ כל יום כמה קילומטרים טובים. אהב מאוד לטוס, זה התחביב הגדול שלו".
סגן-אלוף דניאל שיפנבאור עבר רק ביום חמישי לביתו החדש במושב קדרון, שליד בסיס תל-נוף, לאחר שנים של נדודים בין בסיסי חיל האוויר. "אבא אני אוהב אותך עד השמיים הגדולים, עדיין לא קולט שאתה לא איתי יותר", כתב עמית, בנו הגדול. חברות וחברים כבר הציעו נחמה וכתבו לנער: "איזה אסון, אם אתה צריך משהו אנחנו כאן בשבילך".
ביום ט"ו באב תש"ע, 26.07.2010 נפל דניאל בטיסת אימונים ברומניה ונקבר בחלקה הצבאית בבית העלמין בגדרות.
Entre los oficiales que iban a bordo del helicóptero, se encuentra el teniente coronel Daniel Shipenbauer (43), nacido en Uruguay, que hizo Aliá a Israel a los diez años de edad. Casado, y padre de tres, se habia mudado hace una semana al moshav Kidron, después de años de pasar por distintas bases de la Fuerza Aérea
עמית רובינזון – Amit Robinzon
בן סילביה ואליהו, נפל י"ב בטבת תשס"ט, 8.1.2009, בן 21 שנים היה בנפלו.
עמית נולד בקיבוץ מגל שבשרון. הוא למד בבית הספר "מעיין השחר" במועצה האזורית מנשה. הוא היה הילד הקטן של סילביה ואליהו, שעלו מארגנטינה. אביו אליהו שירת אף הוא בחיל השריון.
עמתי לוחם בחטיבת 188 של שיריון, התגייס במרץ 2008 ומאז עבר טירונות, אימון מתקדם, וסיים את מסלול השיריון כאחד הלוחמים הטובים בפלוגה. כשיריונר תפקד עמית כטען קשר של טנק וכך עשה גם בעת פעילות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. נהרג עמית מאש צלפים בגזרה הצפונית של רצועת עזה.
עמית הצטיין בטניס שולחן והיה בחור חברותי מאד שאהב לבלות במסיבות בזמנו הפנוי. בקיבוצו מגל תיארו אותו כילד מאוד אהוב על חבריו, שלא הלך בתלם אבל בנה לעצמו חיים נהדרים. עמית הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו.
מרקוס (בן-ציון) אבו-יצחק – Marcos Abu-Itzjak
בן שלמה ומזל-טוב. נולד ביום ג' בסיון תרצ"ד, 17.5.1934 בבואנוס-איירס אשר בארגנטינה. סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון שם. שירת בחיל-הרגלים במולדתו. עלה לארץ בשנת 1955. למד באולפן. בהיותו מעוניין באדריכלות הצטרף לקורס לבניין בתל-אביב. היה חבר קיבוץ עמיר שבגליל-העליון. עם גיוסו לצה"ל צורף לחיל-ההנדסה. ביום י"ד בניסן תשי"ח, 4.4.1958 נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בקיבוצו.
Hijo de Shlomo y Mazal Tov. Nació el martes 17.5.1934 en Buenos Aires, Argentina. Termino el Colegio Secundario en Argentina. Sirve en la infantería en su patria. Inmigró a Israel en el año 1955. Estudio en el Ulpan. Mientras están interesados en la arquitectura sumaron el curso de la construcción en Tel Aviv. Fue miembro Kibbutz Amir que en Alta Galilea. Con su alistamiento al ejército israelí se adjuntó a la ingeniería. El día 4.4.1958 cayó mientras cumplía su servicio militar y fue sepultado en el cementerio de su Kibutz.
הרצל אלוני – Herzl Aloni
בן שרה ושבתאי. נולד בב' בטבת תרע"ז, 27.12.1916, בקורדובה שבארגנטינה. את שנות ילדותו הראשונות בילה בבית סבו ודודו במושבה מוזסוויל. בשנת 1922 החליטו הוריו לעלות לארץ ישראל. לאחר קשיים מרובים הגיעו לארץ והתיישבו בחיפה, בה היו מראשוני שכונת הדר הכרמל. לאחר מכן התנחלה המשפחה בתל עדשים ובשנת 1928 התיישבו במושב כפר יחזקאל. הרצל למד בבית הספר במושב והתבלט בשקידה על לימודיו ובחריצות בעבודת האדמה. שנתיים עבד והשתלם במכון הזואולוגי של י. מרגולין בתל-אביב את לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה. עם סיום לימודיו חזר לעבוד במשק בכפר יחזקאל. הוא היה חסון, גבה-קומה ועז רוח ועם זאת חרוץ בעבודת משקו, מסור לתפקידי השמירה בלילות ולפעילותו הציבורית. אהבתו העזה לטבע באה לידי ביטוי בדברים שכתב במחברותיו: "… העבודה היא הקשר היחיד בינינו ובין הטבע… עם שאינו מחובר אל הטבע ואל הארץ אינו יכול להחזיק מעמד, כי הטבע הוא המושל בנו". והסופר אליעזר שמאלי אומר עליו: "… כי אוהב צמחים ובעלי חיים היה, מושרש בנימי נפשו וליבו בטבע ארצו וכפרו". הרצל נטל חלק פעיל גם בשמירה ובהגנה על שדות באזור כולו. ביום כ"א בסיוון תרצ"ח, 20.6.1938, השתתף בסיור נוטרים-רוכבים בשדות אבלק שמצפון לקבוצת גבע, ליד המושב כפר יחזקאל. הסיור הותקף על ידי ערבים מן המארב והרצל נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית הקברות שבכפר יחזקאל. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. אחיינו של הרצל – רועי רוטברג – נפל בנחל-עוז בשנת 1950, אחיין נוסף – שושו (יהושע) תבורי מיקנעם – נפל במלחמת ההתשה.
Hijo de Sara y Shavtai. Nació el 27.12.1916 en Córdoba, Argentina. Los primeros años de su infancia en la casa de su abuelo y su tío en la localidad de Moises Ville, Santa Fe. En 1922 sus padres decidieron emigrar a Eretz Israel. Despues de múltiples dificultades llegaron al país y se establecieron en Haifa. Fueron de las primeras familias en establecerse en el barrio Hadar Hacarmel. Posteriormente la familia se estableció en Tel Hadashin y en 1928 se establecieron en el Moshav Kfar Yehezkel. Herzl estudió en la escuela del moshav y sobresalió por su aplicacion y su laboriosidad en los trabajos de la tierra. Durante dos años trabajó y se perfeccionó en el Instituto zoológico Yehoshua Margolin en Tel Aviv. Terminó sus estudios secundarios en Haifa y regresó a trabajar al Moshav. Fue una persona fuerte y valiente, muy dedicado a su trabajo en el Moshav como asi tambien en la protección del Moshav durante las noches y actividades comunitarias. Su amor a la la naturaleza se refleja en sus escritos en su cuaderno: "… El trabajo es la única conexión entre nosotros y la naturaleza … Un pueblo que no está conectado con la naturaleza y la tierra no puede sostenerse porque la naturaleza es quien nos gobierna". El escritor Eliezer dijó sobre el:"… Puesto que ama las plantas y los animales, enraizada profundamente en su alma y corazón la naturaleza de su tierra y pueblo". Herzl también tomó parte activa en la protección y defenza de toda la zona. El día 20.6.1938 participó en un patrulla en los campos del Grupo Geva, cerca de Moshav Kfar Yehezkel. La patrulla fue atacada por los árabes en una emboscada, Herzl cayó herido y murió. Fue enterrado en el cementerio del Moshav Kfar Yehezkel. Dejó padres y cinco hermanos.
איתן אמיתי – Eitan Amitai
בן אהרון וצביה. נולד ביום ט"ו באדר תשט"ז, 27.2.1956, בארגנטינה, כשהוריו היו שם בשליחות. הוא למד בבית-הספר היסודי 'וייצמן' שבהרצליה וסיים את בית-הספר התיכון במגמת הנדסאים ברמת-אביב.
איתן גויס לחיל-האויר ביולי 1974, עבר קורס-טיס, קורס-ניווט וקורס-צניחה, ובחודש ינואר 1976 התגייס לצבא-הקבע. איתן נפל במילוי תפקידו בעת אימונים, ביום י"ד באדר תשל"ט (12.3.1979). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבהרצליה. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.
Hijo de Zvia y Aharon. Nació el 27.2.1956 en la Argentina mientras sus padres se encontraban en misión en la Argentina. Aprendió en la escuela primaria Weitzman en la ciudad de Herzlia y el colegio secundario con orientacion a ingenieria en Ramat Aviv.
Eitan alistó a la fuerza aerea en julio de 1974, realizó el curso de piloto, navegación y paracaidista. En enero de 1976 se incorporó al Ejército permanente. Eitan cayó mientras realizaba entrenamientos militar el 12.3.1979. Sus restos fueron enterrados en el cementerio de Herzlia. Dejó padres y dos hermanas.
מאיר ארזי – Meir Arazi
בן אלקה ויהודה, נולד ביום י"ג באדר א' תרפ"ט (23.2.1929), בארגנטינה ועלה ארצה עם הוריו בשנת 1937. בעודו ילד נתייתם מאמו ונשלח להתחנך בבן-שמן. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ושימש מדריך נוער בכפר סבא ובשכונות-הספר בתל- אביב. בהטיפו למיזוג ההגנה והעבודה, בחר בדרך ההגשמה, יצא להכשרה בדגניה ב' והצטרף לפלמ"ח. חלומו לבנות יישוב חדש בשממת הנגב היה למציאות בעלותו עם חבריו לרמת הנגב. מאז התמסר לבניין המשק ושקד על תיקון כל פגם בחיים החברתיים. במשך זמן מסוים מילא תפקיד של מזכיר-חוץ, אולם לבו לא נהה אחרי העסקנות כי היה מעוניין בעבודה של ממש. פיעמה בו הכרה ברורה בייעודו ובערך תפקידו, ועל אף גילו הצעיר היה אחד הקובעים את מהלך העניינים במשק. הליכותיו הפשוטות והנלבבות חיבבוהו על חבריו וחניכיו.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות הכשיר עצמו בקורס חבלה ועסק בהדרכה ובאימון חברים. נוסף לכך נטל חלק בפעולות נועזות שבוצעו בנגב. ערב כיבוש ביר עסלוג' התאמן בזריקת רימון-הצתה, שהתפוצץ ופצעו פצעים אנושים. כעבור שבועיים, ביום ט"ז בסיוון תש"ח (23.6.1948), מת מפצעיו בבית-החולים "הדסה" והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
Izkor Soldados Latinos 