ראשי > 1973, ספרד - España > דוד ווכניש – David Vagnish

דוד ווכניש – David Vagnish

 david-vagnish.jpg


דוד, בן רחל ואלברט, נולד בשנת 1940 במליה שבספרד ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1948. הוא למד בבית-ספר יסודי בספרד ובתלמוד-תורה "ביבס" בטבריה, ואחרי-כן המשיך ללמוד בישיבת "אור התורה", שליד קברו של ר' מאיר בעל הנס בטבריה. כשעלתה משפחתו של דוד ארצה, היא שכנה תחילה במעברה. לדברי מורהו, היה דוד תלמיד שקדן, נבון, שקט וממושמע. הוא היה חבר בתנועת "בית"ר" בטבריה וברבות הימים אף הדריך בה. הוא היה פעיל בתנועה, השתתף בפעולות ובחוגים רבים, וחבריו ומדריכיו אהבוהו. כבן הגדול במשפחתו מרובת הילדים, החל דוד לעבוד עוד בנערותו ותמך במשפחה. תחילה עבד בנגרות במקומות שונים בטבריה ואחרי-כן עבד גם במירוט (פוליטורה). דוד התעניין בתכנון רהיטים ועשה עבודות-עץ נאות. ברבות הימים אף למד עיצוב פנים. הוא היה עניו וצנוע מאוד בהליכותיו ומסוגר בעצמו. היו בו שקט נפשי, אצילות, ועדינות והוא היה נוח לבריות והשרה סביבו אווירה של נועם ורגיעה. עם זאת,היה ער ותוסס במחשבתו ובמעשיו. דוד היה ישר, אחראי ומסור ללא גבול. מטבעו היה טוב-לב ורגיש ועזר לזולת בכנות וברצון וכך רכש לו חברים רבים.


דוד גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1958 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מקצועות טנק "שרמן", הוצב כטען-קשר טנק בגדוד שריון והצטיין בתפקידו. כעבור זמן השתלם בקורס מש"קי אפסנאות ושירת כאפסנאי בגדוד שריון אחר. הוא עבד במסירות והצליח יפה בעבודתו, כפי שמעידה תעודת השחרור שלו.


לאחר שסיים את השירות הסדיר, הוצב לשירות מילואים כטען-קשר בגדוד שריון, ובו שירת עד יומו האחרון. לאחר השחרור עבד כעצמאי בבית-המלאכה "ברק" לציפוי רהיטים ובשנה וחצי האחרונות לחייו עבד כרכז ייצור במפעל הרהיטים "גולן" בקיבוץ שער-הגולן. דוד היה מסור מאוד לעבודתו והצטיין בידע וביכולת במקצועו. הוא היה נענה לכל אדם בסבר פנים יפות והכל הכירוהו כרוח הטובה במחלקתו. גם בביתו נראו מעשי ידיו החרוצות ברהיטים שבנה בעצמו. במלחמת ששת הימים השתתף בכיבוש ירושלים ואחרי-כן לחם בקרבות רמת-הגולן. לדברי מפקדו, היה דוד דואג לכל העניינים הלוגיסטיים ולאחר שהשלים את מלאכת זיווד הטנק שלו, היה דואג גם לטנקים האחרים. השפעתו על החיילים הייתה רבה ומחלקתו הייתה מסודרת ומאורגנת תמיד. אף-על-פי שפורמלית לא היה דוד מפקד, הרי באישיותו ובמסירותו עלה על מפקדים רבים. דוד היה בן מסור להוריו, בעל אוהב לאשתו, אב טוב ומיטיב לילדיו ואח דואג ונאמן לאחיו ואחיותיו. גם לאחר שנהיה אב לילדים, היה מבקר אצל הוריו מדי יום ביומו, אף-על-פי שגר בריחוק מקום, ותמיד עזר לאחיו. בערב יום הכיפורים נקרא דוד ליחידתו, שנשלחה להשתתף בבלימת הסורים ברמת-הגולן. בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד, 7.10.1973, באל-על ליד צומת חושניה, נפגע דוד ונהרג מפגיעה ישירה בטנק שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בטבריה. השאיר אחריו אישה, שתי בנות ושני בנים, הורים, חמש אחיות ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

Advertisements
:קטגוריות1973, ספרד - España
  1. אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s