ראשי > 1980, ארגנטינה - Argentina > יוחנן (חורחה) סירקוביץ – Jorge (Iojanan) Sircovich

יוחנן (חורחה) סירקוביץ – Jorge (Iojanan) Sircovich

Iojanan Jorge Sirkovich 


בן מלכה ושוקה, נולד ביום ו' בשבט תשי"ח, 27.1.1958, בטוקומן שבצפון ארגנטינה. יוחנן גדל בבית ציוני וקיבל חינוך יהודי ציוני במסגרת המוסדות של הקהילה היהודית בעיר. יוחנן התחנך בבי"ס ארגנטינאי עברי Escuela Integral Argentina Hebrea Independencia. הוא השתייך לתנועת הנוער הציוני "דרור". ביולי 1970, בגיל 12 עלתה משפחתו לארץ והשתקעו בבאר שבע. יוחנן, שהיה מאד חברותי, נקלט במהירות בסביבתו החדשה. השפה ו/או השינוי התרבותי לא היו עבורו כל מכשול.


את לימודיו בארץ הוא התחיל בכיתה ז' בבית-הספר היסודי "יעלים" בבאר-שבע. הוא הצליח בלימודיו והיה מאד פעיל מבחינה חברתית. את תקופת התיכון החל יוחנן בבי"ס מקיף ד' ב"ש, בו למד בכיתה ט'. בכיתה י' בחר יוחנן לעבור לבי"ס המקצועי "עמל" כדי ללמוד את מקצוע האלקטרוניקה. יוחנן היה מאד יצירתי, הוא מאד אהב לצייר ולרקוד. היו לו חיי חברה מאד עשירים, תמיד היה מוקף חברים, וחברות . חבריו מאד העריכו אותו, יוחנן תמיד היה שם בשבילם, ידע להקשיב, התעניין, שמח בשמחתם ושימש ככתף בשעות הקשות יותר.


ביולי 1976 התגייס יוחנן לצה"ל, ושירת בחיל הקשר והאלקטרוניקה. במסגרת החיל התקדם יוחנן בסולם המקצועי ובסולם הדרגות. במרץ 1979 סיים יוחנן קורס קצינים ושובץ בבסיס צאלים שבנגב כקצין קשר קרבי. באמצע חודש יולי 1980, היה אמור יוחנן להשתחרר מהצבא אחרי שירות הקבע, ולצאת ללימודי ארכיטקטורה באוניברסיטה.


יוחנן נתבקש לצאת לחופשת השחרור שבוע לפני המועד המיועד על מנת לחזור לשבוע אחרון של שרותו לבסיס כדי להשתתף בתרגיל גדול שהתקיים בבסיס צאלים. ביום כ"ג בתמוז תש"ם, 7.7.1980, שבוע לפני שחרורו, בזמן ההכנות לתרגיל נהרג יוחנן בתאונת דרכים, כשמשאית אזרחית עלתה על הג'יפ הצבאי שבו נסע. בן 22 היה במותו.


מפקד יחידתו כתב להוריו: "בפרשת הדרכים, על סף השחרור מצה"ל נגדעו החלומות, הציפיות והתקוות. נותר רק כאב וצער גדול מנשוא".


יוחנן הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בבאר שבע. השאיר אחריו הורים (שוקה ופילה/מלכה), אח (מויש) ואחות (מירי).

מודעות פרסומת
  1. מירי יגל לבית סירקוביץ
    מאי 9, 2008 ב- 1:30 pm

    שלום, אני אחותו של יוחנן, וברצוני להודות לכל אלו שעסקו בהקמת אתר זה. אני מודה ומעריכה מאד את המאמץ הרב שהושקע.
    אשמח אם אוכל מעט לשנות את הנוסח שמספר עליו. הנוסח הקיים נכתב על ידי לפני שנים רבות (עוד בצעירותי) והיום נשמע בעיני מעט לא מסוגנן… אם זה אפשרי, אשמח!
    בברכה וברוב תודות
    מירי יגל

  2. מירי יגל לבית סירקוביץ
    מאי 10, 2008 ב- 7:32 pm

    מויש נשוי ליהודית ולהם שני בנים ובת – בר, דור ואדר.
    מירי נשואה עם רוני יגל ולהם בן אחד ושלוש בנות- חי, חן, גל וטל.
    שוקה ופילה (מלכה) נפטרו במאי ובאוגוסט 2001 ונטמנו זה לצד זו בבית הקברות בקיבוץ עינת.

  3. ליזה אבנעים לזניק
    אפריל 18, 2010 ב- 7:38 pm

    כל כך הרבה שנים וכאילו היה אתמול,אני חיה במערה שלי ,הדבר האחרון שאני
    זוכרת זה אחיכם היקר חמש דקות ליפני מה שאומרים סוף…….
    אני ויוחנן היינו חברים קרובים מאוד בשנה האחרונה ולצערי הוא הלך ואני נישארתי עים החלומות שלו וההלם שלי. בחיים אני לא אשכח אותו. למרות שניראה כאילו שנעלמתי ולא הייתי ולא יצרתי קשר איתכם.איתכם הסליחה
    עד היום אני לא מסוגלת לדבר על אותו יום מחריד
    אני אבלה איתכם מעומק ליבי
    למרות שאני מעדיפה להאמין שהוא חי באיזה שהוא מקום ואני לא זוכרת איכן.
    אני מקוה מאוד מאוד שאתם איך שהוא מאושרים ובריאים ואם לא אני מאמינה לכם.
    אני מקוה שלא פגעתי בכם בשום דרך באופן שכתבתי ואם כן איתכם הסליחה
    אוהבת אותכם מכל ליבי ומקוה שלא תחשבו רע עלי.ליזה
    אם תירצו בקשר הישארתי את האי מייל שלי

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s