ראשי > 1980, ארגנטינה - Argentina > קלאודיו-ישראל פריידקס – Claudio Israel Freidkes

קלאודיו-ישראל פריידקס – Claudio Israel Freidkes

Claudio Fraideks 


מרים וחוליו, נולד ביום ט"ז באדר תשכ"א, 4.3.1961, בבואנוס-איירס, ארגנטינה. בביתו קיבל חינוך ציוני. הוא למד בבית-הספר היסודי "ביאליק" וב"אורט" בבואנוס-איירס. השתייך לתנועת הנוער הציוני "דרור". בשנת 1978, בהיותו בן 17, עלה עם משפחתו ארצה, ההורים השתקעו בראשון-לציון וקלאודיו עבר להמשך לימודיו בפנימייה בכפר סילבר שליד אשקלון. אחרי שסיים את לימודיו בפנימייה הגיע כמתנדב לקיבוץ גבולות בנגב, יחד עם קבוצת חברים, אף הם עולים מדרום אמריקה. בגבולות הצטרף לגרעין נח"ל. לפי עדות חבריו היה בחור ישר מאוד, טוב-לב, רגיש והשרה אווירה של שמחה סביבו. הוא למד לנגן בחליל והצטיין בנגינתו.


בינואר 1980 התגייס לצה"ל, לגרעין שקיבוץ-האם שלו היה גבולות. הוא התחיל בסידרת אימונים כרובאי. ביום י"א בניסן תש"ם, 28.3.1980, בהפסקת מנוחה, היה בדרכו משטח האימונים לאוהלו. בדרך התמוטט ואיבד את הכרתו. כל הנסיונות להחיותו עלו בתוהו והוא מת מדום-לב. בן 19 היה במותו.
הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בראשון-לציון. השאיר אחריו הורים ושני אחים.

מודעות פרסומת
  1. (Bernardo (archie
    אפריל 10, 2008 ב- 8:15 pm

    Amigo claudio, a tantos años de tu partida, siguen en mi memoria el calor, los gritos, el olor de el aceite de las armas, los uniformes sucios de sudor, la impotencia de verte inerte. La angustia para un grupo de jovenes , la sorpresa por lo incomprensible,iehi zijra baruj, javer
    bernardo blau (archie)

  2. Sergio Goldfeld
    יולי 8, 2009 ב- 7:38 pm

    Eramos companieros en la ORT. Claudio era tal como lo describen aqui, era una persona muy especial y muy querida. La noticia de su partida fue algo incomprensible para nosotros. Claudio: nosotros te recordamos con la sonrisa y la bondad que eran tan caracteristicas tuyas. Iehi Zijro Baruch.

  3. Ricardo Lapin
    ינואר 16, 2012 ב- 12:53 pm

    Hola Tano, otro ejercicio de la memoria, esta vez en formato moderno, del internet. Espero sea tan duradero como las piedras sobre el marmol frio. Como no sea es bueno tener un confidente y partner de charla irrevocable a lo largo de las decadas desde que nos conocimos, desde que llegamos a Israel juntos 34 años atras.Es un referente verte en esa foto de eterna juventud y uno a veces mas gordo, otras mas canoso e irrevertiblemente mas pelado…esos ciclos organicos de los que estas absuelto.Ya hasta el ejercito ha decidido prescindir de mis servicios, pero ha tomado en mi lugar a mi hijo, el mayor.Hemos sido hijos de una epoca, supervivientes del fin de las ideologias de los años 70, de los golpes militares, de la Junta Militar, y el paso a otros nuevos tiempos. No llegaste a ver caer el muro de Berlin, pero quizas no hayas perdido gran cosa.Es extraño tener un amigo absoluto, eterno en sus 19 años, pero quizas seas mudo testigo de todo desde tu entorno y dimension.Dice un adagio romano ¨Navegare e necessere, vivere non necessere¨. Quizas de navegar es de lo que se trata, y de grabar en la piedra de las memorias la Iliada o la Odisea personal de cada uno. Por aquellas trayectorias de juventud levanto mi copa hermano. Ya vendran tiempos de universalizar nuestras aventuras comunes.

  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s