ראשי > 2002, ארגנטינה - Argentina > אוריאל בר מימון – Uriel Bar Maimon

אוריאל בר מימון – Uriel Bar Maimon

Uriel Bar Maimon 


אוריאל נולד בארגנטינה בתאריך ג' בתשרי תשמ"ב, 1.10.1981, להורים אילנה ולאונרדו. גדל והתחנך בבואנוס איירס – ארגנטינה.
בגיל 8 החל ללמוד לרכב על סוסים ובגיל 12 החל באילוף כלבים. בגיל 14 עלה לישראל ואת לימודיו התיכוניים החל בכיתה ט' בבית הספר "הנרי רונסון". לאחר שנה וחצי המשיך ללמוד בתיכון כפר סילבר. את לימודיו סיים בתיכון "מנוף" – פנימיה בעכו.
במשך הלימודים עשה קורס לקרטה, צלילה וכדורגל ואת כולם עבר בהצטיינות. כמו כן עבד בשעות הבוקר בכלביה ובאורוות סוסים במקום.
התגורר באשקלון.
באוגוסט 2001 התגייס אוריאל. הוא התעקש לשרת ביחידה קרבית. את הטירונות הראשונה עשה במחנה ולאחר זמן קצר הועבר לטירונות של מג"ב. עבר את הטירונות בהצלחה ולאחר מכן שובץ במג"ב עזה.
בתאריך ח' באייר תשס"ב, 20.4.2002, נהרג מירי של מחבל במסוף הפועלים הפלסטינים באזור התעשיה שבמחסום ארז בעזה. בן 21 בנפלו.
אוריאל הותיר אחריו את הוריו לאונרדו ואילנה. מקום קבורה: אשקלון



Apr 20, 2002 – Border Police St.-Sgt. Uriel Bar Maimon, 21, of Ashkelon was killed by a Palestinian gunman in an attack on the IDF post at the Erez industrial zone in the Gaza strip. The Al-Aksa Martyrs Brigade, a division of Fatah's Tanzim, claimed responsibility for the attack.


St.-Sgt. Uriel Bar Maimon immigrated from Argentina in 1996 with his mother, after his parents were divorced. They were members of the South American community in Ashkelon and received much support and help because they arrived in the country with nothing. Uriel's mother is seriously ill, suffering from cancer. During the last year, she received many difficult treatments and Uriel took care of her.


Uriel traveled to Greece with friends before being drafted into the army. As an only child, he did not have to serve in a combat unit but he wanted to be a fighter. He joined the Border Police last November and, after completing basic training, was deployed to the Gaza Strip. On Friday, he visited his home for a few hours and then hurried back to his base.


Uriel was wonderful and brave. He always wanted to do his share for the country," said one of Uriel's friends.


St.-Sgt. Uriel Bar Maimon was buried in the military section of the Ashkelon cemetery. He is survived by his mother Ilana and father, who lives in Argentina.

מודעות פרסומת
  1. פברואר 24, 2008 בשעה 9:55 pm

    חתיכה של הגוף שלי, נשמה שלי, קשה לי מאוד לכתוב עליך בעבר. אני אוהבת אותך מאוד כי כל יום קשה להיות בלעדיך, עוברים שבועות ועוד אני ממשיכה לחכות לך, לחכות שתגיע הביתה ביום חמישי ותחבק אותי ולעשות את הכביסות ולהכין לך אסאדו על תנור שכל כך אהבת או את השניצלים מארגנטינה שכל פעם אמרת שרק אני עושה טעים.
    אני אוהבת אותך בן שלי ואני כל כך גאה בך. היית הדבר הכי יפה שקרה לי בחיים, היית תינוק שלי, הילד שלי, הגיבור שלי. לימדתי אותך כי חבר זה משהו גדול בחיים, והיית גדול ויש לך המון חברים שאוהבים אותך, עוברים חודשים והם ממשיכים לאהוב אותך, נותנים לך כבוד בגלל שהיית בן מקסים, חבר מקסים, גבר מקסים.
    כל יום יש לי דברים שלך ובכל מקום השארת סימנים שנותנים לי לדעת כמה גדול היית.
    אני מתגעגעת לאהבה שלך. מתגעגעת לריח הבושם שלך. מתגעגעת לכניסה והיציאה מהבית. מתגעגעת לקול שלך. אני מתגעגעת ומתגעגעת כל כך עד שלפעמים אני משתגעת.
    אתה יודע אוריאל, לפעמים אני יושבת בשטיח בחדר שלך, מסתכלת על הכל ושומעת את המוזיקה המזרחית שלך, אבל כל כך חזק כי הראש שלי הולך לאיבוד, ואז סוגרת את העיניים שלי ופתאום אני מרגישה שאני בין הידיים שלך. אז, בשקט, אנחנו עוד פעם ביחד.
    אוריאל שלי, השארת לי עולם חדש, עולם שאתה בנית. מלא חברים, מלא אהבה וגם משפחה חדשה – מג"ב. הם כך הזמן דואגים לי, נותנים לי גם מזל וגם כבוד, את הכבוד שמגיע לך.
    אוריאל, אני גאה בך. אתה הילד הגיבור שלי, הנשמה של החיים שלי. אני אוהבת אותך יותר מהחיים שלי. אני צריכה אותך כדי להמשיך ואני מבטיחה לך להיות גיבורה רק בשבילך ולמזל.
    מאמא אילנה.

  2. ana
    מאי 1, 2008 בשעה 3:33 pm

    querido uriel

    ,te seguimos recordando y extraniando

    . tu amiga ana

  3. בני רוזן
    אפריל 28, 2009 בשעה 7:21 pm

    זוכרים אותך תמיד

  4. שי לי אטיאס
    אפריל 19, 2010 בשעה 11:14 am

    אוריאל היקר מאוד, אני זוכרת אותך מהטירונות שעברת במג"ב. אני הייתי משק"ית העלייה שליוותה את הפלוגה שלך בטירונות זו. יצרנו קשר מיוחד שכלל שיחות ובדיחות. אני זוכרת אותך: אופיטימי, מלא חן והומור, וכל-כך יפה… כולם אהבו אותך.
    כששמעתי על מותך לא האמנתי.
    יהיה זכרך ברוך. אמן.
    אוהבת תמיד, שי לי

  5. ערן וקנין
    אפריל 19, 2010 בשעה 5:22 pm

    אוריאל אני עדיין זוכר אותך מגיע לעמדה (אחורית)ב 6בבוקר מנפנף לי עם הטוסטר שהרדתה לעמדה עם חיוך כזה שרק לך יכול להיות בתחילת משמרת, היינו חברים טובים ישנו באותו חדר כאשר התחיל הארוע אצלך בעמדה אני בדיוק יצאתי מהחדר והכריזו בבסיס שהארוע מתנהל אצלך בעמדה אני נזכרתי שאתה החלפתה אותי בבוקר בעמדה הזאת ובשניות האלה שאני נועל את הדלת וצריך להשאיר לך מפתח מעל המשקוף עוברת בי המחשבה שאולי לא צריך להשאיר אותו שן מפני שיכול להיות שלא תגיע יותר לוקח משהו כמו 15 שניות לצאת מהמחשבה המטורפת הזאת ואמר לעצמי שאני מדבר שטיות שם את המפתח למעלהמעל המשקוף והולך לתדריך במעודון מחכים לקצין שיחזור מהארוע בינתיים מעבירים ערוצים בטלוזיה עד שנכנס למועדון חייל שאומר אוריאל נהרג כרגע שעתי את זה בחמ"ל כולם בשוק לא מצליחם לעכל את הבשורה …. זוכרים אותך תמיד אוריאל בר מימון

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s