ארכיון

Archive for the ‘ארגנטינה – Argentina’ Category

עמית רובינזון – Amit Robinzon

 amit-robinzon.jpg




בן סילביה ואליהו, נפל י"ב בטבת תשס"ט, 8.1.2009, בן 21 שנים היה בנפלו.

עמית נולד בקיבוץ מגל שבשרון. הוא למד בבית הספר "מעיין השחר" במועצה האזורית מנשה. הוא היה הילד הקטן של סילביה ואליהו, שעלו מארגנטינה. אביו אליהו שירת אף הוא בחיל השריון.


עמתי לוחם בחטיבת 188 של שיריון, התגייס במרץ 2008 ומאז עבר טירונות, אימון מתקדם, וסיים את מסלול השיריון כאחד הלוחמים הטובים בפלוגה. כשיריונר תפקד עמית כטען קשר של טנק וכך עשה גם בעת פעילות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. נהרג עמית מאש צלפים בגזרה הצפונית של רצועת עזה.


עמית הצטיין בטניס שולחן והיה בחור חברותי מאד שאהב לבלות במסיבות בזמנו הפנוי. בקיבוצו מגל תיארו אותו כילד מאוד אהוב על חבריו, שלא הלך בתלם אבל בנה לעצמו חיים נהדרים. עמית הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו.

מודעות פרסומת

מרקוס (בן-ציון) אבו-יצחק – Marcos Abu-Itzjak

Marcos Abu-Itzjak 


בן שלמה ומזל-טוב. נולד ביום ג' בסיון תרצ"ד, 17.5.1934 בבואנוס-איירס אשר בארגנטינה. סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון שם. שירת בחיל-הרגלים במולדתו. עלה לארץ בשנת 1955. למד באולפן. בהיותו מעוניין באדריכלות הצטרף לקורס לבניין בתל-אביב. היה חבר קיבוץ עמיר שבגליל-העליון. עם גיוסו לצה"ל צורף לחיל-ההנדסה. ביום י"ד בניסן תשי"ח, 4.4.1958 נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בקיבוצו.



Hijo de Shlomo y Mazal Tov. Nació el martes 17.5.1934 en Buenos Aires, Argentina. Termino el Colegio Secundario en Argentina. Sirve en la infantería en su patria. Inmigró a Israel en el año 1955. Estudio en el Ulpan. Mientras están interesados en la arquitectura sumaron el curso de la construcción en Tel Aviv. Fue miembro Kibbutz Amir que en Alta Galilea. Con su alistamiento al ejército israelí se adjuntó a la ingeniería. El día 4.4.1958 cayó mientras cumplía su servicio militar y fue sepultado en el cementerio de su Kibutz.

הרצל אלוני – Herzl Aloni

Hertzl Aloni 


בן שרה ושבתאי. נולד בב' בטבת תרע"ז, 27.12.1916, בקורדובה שבארגנטינה. את שנות ילדותו הראשונות בילה בבית סבו ודודו במושבה מוזסוויל. בשנת 1922 החליטו הוריו לעלות לארץ ישראל. לאחר קשיים מרובים הגיעו לארץ והתיישבו בחיפה, בה היו מראשוני שכונת הדר הכרמל. לאחר מכן התנחלה המשפחה בתל עדשים ובשנת 1928 התיישבו במושב כפר יחזקאל. הרצל למד בבית הספר במושב והתבלט בשקידה על לימודיו ובחריצות בעבודת האדמה. שנתיים עבד והשתלם במכון הזואולוגי של י. מרגולין בתל-אביב את לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה. עם סיום לימודיו חזר לעבוד במשק בכפר יחזקאל. הוא היה חסון, גבה-קומה ועז רוח ועם זאת חרוץ בעבודת משקו, מסור לתפקידי השמירה בלילות ולפעילותו הציבורית. אהבתו העזה לטבע באה לידי ביטוי בדברים שכתב במחברותיו: "… העבודה היא הקשר היחיד בינינו ובין הטבע… עם שאינו מחובר אל הטבע ואל הארץ אינו יכול להחזיק מעמד, כי הטבע הוא המושל בנו". והסופר אליעזר שמאלי אומר עליו: "… כי אוהב צמחים ובעלי חיים היה, מושרש בנימי נפשו וליבו בטבע ארצו וכפרו". הרצל נטל חלק פעיל גם בשמירה ובהגנה על שדות באזור כולו. ביום כ"א בסיוון תרצ"ח, 20.6.1938, השתתף בסיור נוטרים-רוכבים בשדות אבלק שמצפון לקבוצת גבע, ליד המושב כפר יחזקאל. הסיור הותקף על ידי ערבים מן המארב והרצל נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית הקברות שבכפר יחזקאל. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. אחיינו של הרצל – רועי רוטברג – נפל בנחל-עוז בשנת 1950, אחיין נוסף – שושו (יהושע) תבורי מיקנעם – נפל במלחמת ההתשה.



Hijo de Sara y Shavtai. Nació el 27.12.1916 en Córdoba, Argentina. Los primeros años de su infancia en la casa de su abuelo y su tío en la localidad de Moises Ville, Santa Fe. En 1922 sus padres decidieron emigrar a Eretz Israel. Despues de múltiples dificultades llegaron al país y se establecieron en Haifa. Fueron de las primeras familias en establecerse en el barrio Hadar Hacarmel. Posteriormente la familia se estableció en Tel Hadashin y en 1928 se establecieron en el Moshav Kfar Yehezkel. Herzl estudió en la escuela del moshav y sobresalió por su aplicacion y su laboriosidad en los trabajos de la tierra. Durante dos años trabajó y se perfeccionó en el Instituto zoológico Yehoshua Margolin en Tel Aviv. Terminó sus estudios secundarios en Haifa y regresó a trabajar al Moshav. Fue una persona fuerte y valiente, muy dedicado a su trabajo en el Moshav como asi tambien en la protección del Moshav durante las noches y actividades comunitarias. Su amor a la la naturaleza se refleja en sus escritos en su cuaderno: "… El trabajo es la única conexión entre nosotros y la naturaleza … Un pueblo que no está conectado con la naturaleza y la tierra no puede sostenerse porque la naturaleza es quien nos gobierna". El escritor  Eliezer dijó sobre el:"… Puesto que ama las plantas y los animales, enraizada profundamente en su alma y corazón la naturaleza de su tierra y pueblo". Herzl también tomó parte activa en la protección y defenza de toda la zona. El día 20.6.1938 participó en un patrulla en los campos del Grupo Geva, cerca de Moshav Kfar Yehezkel. La patrulla fue atacada por los árabes en una  emboscada, Herzl cayó herido y murió. Fue enterrado en el cementerio del Moshav Kfar Yehezkel. Dejó padres y cinco hermanos.

איתן אמיתי – Eitan Amitai

Eitan Amitai 


בן אהרון וצביה. נולד ביום ט"ו באדר תשט"ז, 27.2.1956, בארגנטינה, כשהוריו היו שם בשליחות. הוא למד בבית-הספר היסודי 'וייצמן' שבהרצליה וסיים את בית-הספר התיכון במגמת הנדסאים ברמת-אביב.


איתן גויס לחיל-האויר ביולי 1974, עבר קורס-טיס, קורס-ניווט וקורס-צניחה, ובחודש ינואר 1976 התגייס לצבא-הקבע. איתן נפל במילוי תפקידו בעת אימונים, ביום י"ד באדר תשל"ט (12.3.1979). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבהרצליה. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.



Hijo de Zvia y Aharon. Nació el 27.2.1956 en la Argentina mientras sus padres se encontraban en misión en la Argentina. Aprendió en la escuela primaria Weitzman en la ciudad de Herzlia y el colegio secundario con orientacion a ingenieria en Ramat Aviv.



Eitan alistó a la fuerza aerea en julio de 1974, realizó el curso de piloto, navegación y paracaidista. En enero de 1976 se incorporó al Ejército permanente. Eitan cayó mientras realizaba entrenamientos militar el 12.3.1979. Sus restos fueron enterrados en el cementerio de Herzlia. Dejó padres y dos hermanas.

מאיר ארזי – Meir Arazi

דצמבר 28, 2007 תגובות מכובות


Meir Arazi     meir-arazi_placa.jpg

בן אלקה ויהודה, נולד ביום י"ג באדר א' תרפ"ט (23.2.1929), בארגנטינה ועלה ארצה עם הוריו בשנת 1937. בעודו ילד נתייתם מאמו ונשלח להתחנך בבן-שמן. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ושימש מדריך נוער בכפר סבא ובשכונות-הספר בתל- אביב. בהטיפו למיזוג ההגנה והעבודה, בחר בדרך ההגשמה, יצא להכשרה בדגניה ב' והצטרף לפלמ"ח. חלומו לבנות יישוב חדש בשממת הנגב היה למציאות בעלותו עם חבריו לרמת הנגב. מאז התמסר לבניין המשק ושקד על תיקון כל פגם בחיים החברתיים. במשך זמן מסוים מילא תפקיד של מזכיר-חוץ, אולם לבו לא נהה אחרי העסקנות כי היה מעוניין בעבודה של ממש. פיעמה בו הכרה ברורה בייעודו ובערך תפקידו, ועל אף גילו הצעיר היה אחד הקובעים את מהלך העניינים במשק. הליכותיו הפשוטות והנלבבות חיבבוהו על חבריו וחניכיו.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות הכשיר עצמו בקורס חבלה ועסק בהדרכה ובאימון חברים. נוסף לכך נטל חלק בפעולות נועזות שבוצעו בנגב. ערב כיבוש ביר עסלוג' התאמן בזריקת רימון-הצתה, שהתפוצץ ופצעו פצעים אנושים. כעבור שבועיים, ביום ט"ז בסיוון תש"ח (23.6.1948), מת מפצעיו בבית-החולים "הדסה" והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

אוריאל בר מימון – Uriel Bar Maimon

Uriel Bar Maimon 


אוריאל נולד בארגנטינה בתאריך ג' בתשרי תשמ"ב, 1.10.1981, להורים אילנה ולאונרדו. גדל והתחנך בבואנוס איירס – ארגנטינה.
בגיל 8 החל ללמוד לרכב על סוסים ובגיל 12 החל באילוף כלבים. בגיל 14 עלה לישראל ואת לימודיו התיכוניים החל בכיתה ט' בבית הספר "הנרי רונסון". לאחר שנה וחצי המשיך ללמוד בתיכון כפר סילבר. את לימודיו סיים בתיכון "מנוף" – פנימיה בעכו.
במשך הלימודים עשה קורס לקרטה, צלילה וכדורגל ואת כולם עבר בהצטיינות. כמו כן עבד בשעות הבוקר בכלביה ובאורוות סוסים במקום.
התגורר באשקלון.
באוגוסט 2001 התגייס אוריאל. הוא התעקש לשרת ביחידה קרבית. את הטירונות הראשונה עשה במחנה ולאחר זמן קצר הועבר לטירונות של מג"ב. עבר את הטירונות בהצלחה ולאחר מכן שובץ במג"ב עזה.
בתאריך ח' באייר תשס"ב, 20.4.2002, נהרג מירי של מחבל במסוף הפועלים הפלסטינים באזור התעשיה שבמחסום ארז בעזה. בן 21 בנפלו.
אוריאל הותיר אחריו את הוריו לאונרדו ואילנה. מקום קבורה: אשקלון



Apr 20, 2002 – Border Police St.-Sgt. Uriel Bar Maimon, 21, of Ashkelon was killed by a Palestinian gunman in an attack on the IDF post at the Erez industrial zone in the Gaza strip. The Al-Aksa Martyrs Brigade, a division of Fatah's Tanzim, claimed responsibility for the attack.


St.-Sgt. Uriel Bar Maimon immigrated from Argentina in 1996 with his mother, after his parents were divorced. They were members of the South American community in Ashkelon and received much support and help because they arrived in the country with nothing. Uriel's mother is seriously ill, suffering from cancer. During the last year, she received many difficult treatments and Uriel took care of her.


Uriel traveled to Greece with friends before being drafted into the army. As an only child, he did not have to serve in a combat unit but he wanted to be a fighter. He joined the Border Police last November and, after completing basic training, was deployed to the Gaza Strip. On Friday, he visited his home for a few hours and then hurried back to his base.


Uriel was wonderful and brave. He always wanted to do his share for the country," said one of Uriel's friends.


St.-Sgt. Uriel Bar Maimon was buried in the military section of the Ashkelon cemetery. He is survived by his mother Ilana and father, who lives in Argentina.

דניאל ברנבאום – Daniel Barenbaum

Daniel Barenbaum 



דניאל (דני), בן לידיה ומשה ז"ל, נולד ביום ז' באלול תשי"ד (5.9.1954) בעיר ביז'ה-מאריה שבארגנטינה ועלה ארצה עם אמו ואחיותיו בשנת תשכ"ג (1963). הוא למד בבית-הספר היסודי "שקמים" בשדרות והשלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון בקיבוץ יד-מרדכי. קשיי-הקליטה שהיו מנת-חלקו של דני בשנותיו הראשונות – נעלמו ברגע שבא לקיבוץ. הוא התאקלם על נקלה והתחבב על כל חבריו. השקט הנפשי והשלווה שלו חיבבו אותו מיד על כל חבריו. תמיד נענה ברצון לכל אדם שביקש את עזרתו והכל רחשו לו חיבה והערכה. חבריו במשק זוכרים אותו בעיקר בזכות כשרונו הנדיר לעשות דברים ב"ידי-הזהב" שלו. בתקופה שלמד בבית-הספר התיכון, החל להתעניין באלקטרוניקה וכשהצטרף למשק נכנס לעבודה קבועה בחשמליה. בזכות תבונת-הכפיים שלו נהיה מבוקש ביותר וחריצותו וטוב-לבו היו לשם-דבר.


דני גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1972. הוא רצה ללכת לקורס טיס, אך בגלל ליקוי קל באחת מעיניו, נמנע הדבר ממנו. הוצע לו להצטרף לצוות-קרקע של חיל האוויר, אך הוא סרב. תחת זאב התנדב לחיל הצנחנים ושירת בסיירת. כאשר נשאל מדוע לא ניאות להצטרף לצוות-הקרקע של חיל האוויר והעדיף ללכת לחיל קרבי, השיב: "אני רוצה להרגיש שאני עושה את העבודה הקשה במו ידי ולא להיות אחד שעומד מהצד…" כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, הייתה יחידתו מוצבת בבקעה. "כשהערתי את דני ממנוחת הצהרים והודעתי לו שפרצה המלחמה, הביט בי בשלווה ובלא התרגשות", סיפר אחד מידידיו. "הוא לקח את המקלעון וכאשר לחצתי את ידו ואמרתי לו שישגיח על עצמו, חייך וביקש שלא אדאג…" שבועיים לאחר שפרצה המלחמה, הועבר דני לחזית תעלת סואץ. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (21.10.1973), כאשר חצה בנגמ"ש את התעלה כדי לפנות פצועים, פגע פגז בנגמ"ש והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו אם ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.