Archive

Archive for the ‘ספרד – España’ Category

סלומון (שלמה) אסרף – Salomon Asraf

Salomon Asraf      salomon-asraf_placa.jpg


בן רחל ויצחק. נולד ביום י"ג בטבת תשט"ז, 28.12.1955, במליליה שבספרד. המשפחה עלתה ארצה בשנת 1958 והתיישבה בבית שמש. כשהיה בן שבע עבר שלמה עם משפחתו לשכונת גאולה בירושלים, שם למד בבית-הספר היסודי "נחום סוקולוב" וסיים בבית-הספר התיכון "אבן ספיר" בירושלים.


בצעירותו, עבד שלמה כקונדיטור במלון "פלאזה" בירושלים, שם גם פגש את רעייתו לעתיד – אידה.


שלמה גויס לצה"ל בראשית פברואר 1974 והוצב לחיל השריון. ברוב הזמן בו שירת בחיל התחזוקה היה נהג תובלה ביחידת שריון. הוא התנדב לצבא הקבע ושירת שלוש שנים בתפקיד נגד תובלה. שלמה נישא לאידה, הם בנו את ביתם במעלה אדומים ונולדו להם ארבעה ילדים. כשסיים שלמה את שירות הקבע עבד ברשות הדואר, במשך ארבע עשרה שנה, עד יומו האחרון. בשש השנים האחרונות לחייו עבד כנהג דואר נע בחבל בנימין, תפקיד בו זכה לאהבה רבה ולהערכה, כפי שמעידים התושבים. כותבת חנה רוזנבוים, מזכירת הישוב בית אל ב': "חיכינו לבואו של שלמה מדי בוקר – לשמוע מה חדש בממשלה ואיזו בדיחה חדשה, משהו שוודאי יעלה בת צחוק על פנינו. שלמה שם לב לכל שינוי במשרדנו – זו ילדה, זו התארסה, זו חדשה, ותמיד עם מלה חביבה לכולם. שלמה היה גאה בבנו הגדול, בגלל אהבתו לארץ ישראל. כן, זה 'שלמה שלנו', עם התלתלים, המכנסיים הקצרים, שהביא לנו מכתבים, אך באמת הביא לנו שמחה גדולה". הוסיפה מיכל בוקארה: "שלמה היה מלא שמחת חיים, תמיד כשבא לקחת את הדואר היה מחליף אתנו כמה מילים טובות, היה צוחק אתנו, מייעץ לנו עצות טובות, מספר על משפחתו. פשוט היתה הרגשה של קשר טוב בינינו. כשנהג אחר החליפו, היינו מחכים ששלמה ישוב אלינו, כי לא לכל הנהגים היתה הסבלנות הרבה שהיתה לו כלפינו". ומסיימת פנינה לביא: "יותר לא נראה את תלתליו העוטרים את פניו המחייכות תמיד, למרות שתמיד עבד בתנאי לחץ, בכבישים מסוכנים בין אבנים מושלכות ובקבוקים. תמיד נראה גיבור ללא פחד".


שלמה נקרא לתקופות של מילואים ואף התנדב למילואים, למשימות אבטחה במישור אדומים. ביום ט"ו באב תשנ"ד, 22.7.1994, בעת שהיה בשירות מילואים פעיל, נפל שלמה בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. בן שלושים ותשע היה בנופלו. השאיר אחריו אשה, שלושה בנים – איציק, תומר ואיתי, בת – נטלי, הורים, אח – יעקב ושתי אחיות – מרצדס וסימונה.


רעייתו ואמו תרמו ספרים, מנורות וכסף, לבניית היכל חדש בבית הכנסת במעלה אדומים. רעייתו, בשיתוף עם רשות הדואר, הקימה חדר הנצחה לזכרו, במוסך המרכזי של רשות הדואר בירושלים.



Hijo de Raquel e Isaac. Nacio el 28.12.1955 en España. La familia inmigro a Israel en 1958 y se establecieron en Beit Shemesh. Posteriormente pasaron a vivir a Jerusalem y Salomon estudio en el colegio Nahum Sokolov. Termino sus estudios secundarios en el colegio Even Sapir de Jerusalem.



Salomon trabajo como maestro pastelero en el Hotel Plaza de Jerusalem donde conocio a su futura esposa Ida.



Salomon se incorporo al ejercito en Febrero de 1974 y fue asignado al Cuerpo de Blindados, donde cumplio funciones en la unidad de mantenimiento y de conductor de caminiones y transporte de tanques. Se ofreció como voluntario para el Ejército y sirvió tres años realizando tareas de conductor de blindados.



Salomon contrajo matrimonio con Ida, se radicaron en Maale Adumim y tuvieron cuatro hijos. Cuando termino de completar el servicio permanente, trabajo en el correo durante catarce años hasta su ultimo dia. Trabajo donde recibio mucho reconocimiento y aprecio de la poblacion. Escribe Hannah Rosenbaum, Secretaria del asentamiento de Beit El: "Esperamos la llegada de el todas las mañanas, para escuchar novedades del gobierno, alguna broma, algo que lleve alegria a nuestros rostros y siempre con una linda palabra para todos.



Agregó Mijal: Salomón nos llenaba de alegrías, cada vez que llegaba a retirar el correo intercambiaba algunas palabras amables con nosotros, solia reirse con nosotros, nos contaba de su familia y nos brindaba un buen consejo. Pnina nos cuenta: A pesar que siempre trabajo bajo presion en las rutas, caminos peligrosos y piedras y botellas lanzadas, siempre parecía un héroe sin miedo.



Salomon fue convocado al servicio de reserva y custodiar la zona de Maale Adumim. Cayo el 22.7.1994 en cumplimiento de su deber a la edad de 39 anios. Fue sepultado en el cementerior militar de Jerusalem. Dejo espora y cuatro hijos Isaac, Tomer, Itai y Natali, padres y hermano Jacob.



Su esposa y su madre realizaron una donación de libros, lámparas y dinero, para construir una nueva sala en la sinagoga de Maale Adumim. Su esposa, en cooperación con la Administración de Correos, construyeron una habitación en su memoria en la sede central del servicio postal de Jerusalém.

:קטגוריות1994, ספרד - España

עמרם בן הרוש – Amram Ben Erosh

Amram Ben Erosh 


בן שמעון וחנה. נולד ביום י"ב בתמוז תרצ"ג (6.7.1933) בעיר טנג'יר אשר בספרד. בן שבעה חודשים היה כאשר נתייתם מאביו ובהיותו בן שש שנים ומחצה נתייתם מאמו. לאחר מות ההורים פירנס האח הבכור את אחיו ואחיותיו, אך בהגיע עמרם לגיל ארבע עשרה, גמר אומר בלבו לעלות לארץ במסגרת "עליית הנוער", בשנת 1948, הגיע לחוף מבטחים. בבואו לארץ שהה בקיבוצים (כפר גלעדי וגבעת השלושה) ולמד חקלאות שם. בשעות הפנאי אהב לקרוא ספרי גיאוגרפיה כי את הנושא הזה אהב. גויס לצה"ל במארס 1952 השתתף במערכת סיני ושירת בנח"ל. לאחר מכן עבר לחיפה ולתל אביב ולבסוף התיישב בבאר שבע. לאחרונה מצא את מקומו כפקיד במס ההכנסה והממונים עליו שבעו רצון מעבודתו. היה יוצא לשירות מילואים וגם ערב מלחמת ששת הימים נקרא לדגל. בקרב שנערך ברפיח ביום ב בסיון תשכ"ז (10.6.1967), הוא היום השישי לקרבות, נפל והובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע.

:קטגוריות1967, ספרד - España

סעדיה בן חמו – Saadia Ben Jamo

Saadia Ben Jamo 



בן מימון ומרסדס. נולד ביום כ"ד באדר ב' תרצ"ב (4.1.1932) בעיר מלייה אשר בספרד. סיים את לימודיו היסודיים שם. ארבע שנים שירת בצבא הספרדי. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1957. סעדיה עבד בבנאות (טפסנות) . היה פעיל בקרב אגודת הספרדים בדימונה. בארץ שירת במילואים בלבד. היה חייל ממושמע ונהג לפי כל ההוראות. אהב את החיים וגם בימים הקשים ידע לבדר את חבריו. במסגרת שירות המילואים היה במלחמת ששת הימים ונפל בקרב שנערך בעזה ביום כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), הוא היום השני לקרבות, כי בהיותו בתצפית בתוך התעלה פגע בו רסיס. הניח אשה ושלושה בנים, שהצעיר בהם היה כבן שנה בנפול אביו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות בדימונה.

:קטגוריות1967, ספרד - España

שמעון בן חמו – Shimon Ben Jamo

יוני 22, 2007 תגובות מכובות

Shimon Ben Jamo     shimon-ben-jamo_placa.jpg


בן אליהו ועיישה. נולד בשנת תרפ"ה (1925) בעיר מלילה שבספרד. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי שם. שירת שנתיים בצבא הספרדי. עלה לארץ בשנת 1950. גויס לצה"ל באפריל 1950. היה חייל עז-רוח ואמיץ-לב, כפי שהוכיח ביום כ"ו בניסן תשי"א (2.5.1951) בקרב בשפך-הירדן ליד הכנרת, בו נפל בהיותו ראשון עם כיתתו להסתער על האויב. אישיותו שימשה מקור-עידוד לחבריו ולפקודיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.

:קטגוריות1951, ספרד - España

שלמה בליטי – Shlomo Bliti

Shlomo Bliti 

שלמה, בן פרלה וליאון, נולד ביום ט"ז בטבת תש"ז (8.1.1947) במלגה שבספרד. בשנת 1956 עלה לארץ עם משפחתו, אשר התיישבה תחילה במושב בארותיים, עברה אחר-כך לרמת-גן ולבסוף קבעה את מושבה בבאר-שבע. לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי במושב ינוב, וויתר שלמה על המשך לימודים סדירים והעדיף לעבוד במשך היום וללמוד בערב בבית-ספר מקצועי. אחותו מספרת שהיה ילד ביישן, מסוגר ושתקן, ונזקק תמיד להגנה ולעידוד. רק בהגיעו לגיל 15 חל בו שינוי קיצוני: מביישן הפך לחברותי, מנזקק לתמיכה הפך להיות "כותל הדמעות של החבר'ה", כפי שאומרים ידידיו, וממסתגר בד' אמותיו הפך ל"פורץ חומות". באותה תקופה גם החל להיות פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד, הצטרף לחברה להגנת הטבע, יצא לטיולים בכל רחבי הארץ, ובכל שעת פנאי מצויה הלך לשחות. "השחייה הייתה אהבתו הגדולה", מעידה אחותו.
שלמה גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1964 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר סדרת אימונים וקורסים הוכשר לתפקיד פלס. החבר'ה בבסיס קראו לו "סבא". כשם שהיה גדול במידות גופו, כן היה רחב לב. אליו פנו הכל בשעת מצוקה, שכן ידעו כי תמיד מוכן הוא לעזור לזולת, גם בעצה וגם במעשה. לדברי אחותו: "לא פעם הייתי מעירה לו על נדיבות לבו היתרה, שגבלה לעתים בתמימות". אלא שהוא היה מחייך וטוען: "אם אני נהנה לתת ואנשים נהנים לקבל, מה רע?" זמן קצר לפני שחרורו מהשירות הסדיר נקלע שלמה עם יחידתו לתקרית קרבית (תקרית דביר), שבה נפצע מפקדו. חבריו מספרים שהוא נחלץ תחת אש לעזרת מפקדו ואחרי-כן סחב אותו על גבו למרחק חמישה קילומטרים. ואכן בתעודת השחרור שלו נרשמו המלים הבאות: אמיץ. בעל יזמה ותושייה. מילא תפקידו למופת".
שלמה לא הספיק לחתום על טופסי השחרור מהשירות הסדיר וכבר פרצה מלחמת ששת הימים, והוא חזר ליחידתו. רק לאחר המלחמה החל לבנות את עתידו המקצועי כחרט במפעל של התעשייה האווירית בבאר-שבע. שם התקדם יפה והיה ידוע במזגו הנוח, כ"מיישב-סכסוכים" בין העובדים. במלחמת ההתשה שירת תקופות מילואים ארוכות והיה בין מקימי קו בר-לב. כשאחד מחבריו נפל, דאג שלמה למשפחתו, ביקר אצלה תכופות ונרתם להתרמת חבריו לטובת ההורים השכולים. במלחמת יום-הכיפורים שירת שלמה בגדוד-הנדסה משוריין. ולאחר שיצא בשלום משתי מלחמות כמעט הצליח "לחמוק" גם מזאת האחרונה. בכל הקרבות הקשים, לחם בגזרות המסוכנות ביותר גם – ב"חווה הסינית", וגם בחציית התעלה, ונשאר בריא ושלם, אלא שהגיע הרגע ומזלו הטוב בגד בו. ביום ג' בחשוון תשל"ד (29.10.1973), יצאה יחידת ההנדסה שלו לסיור בשטח האגם המר הגדול, במהלך הסיור התפוצץ מוקש-ימי ושלמה נהרג בהתפוצצות. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבאר-שבע. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

:קטגוריות1973, ספרד - España

אברהם (אלברט) בוזביבה – Alberto (Abraham) Buzbiba

Abraham (Alberto) Buzbiba 


בן מסעוד ושרה. נולד ביום ו' באב תש"ד (27.7.1944) בעיר לורצה אשר בספרד. עלה לארץ בשנת 1956. אחרי שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי למד בבית-ספר מקצועי בעכו. גויס לצה"ל במאי 1960. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ז' בניסן תשכ"ב (11.4.1962) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.

:קטגוריות1962, ספרד - España

משה כהן – Moises Cohen

Moshe Cohen     moshe-cohen_placa.jpg

בן אהרון ומרצדס. נולד ביום כ"ה בכסלו תשי"ח, 18.12.1957 בספרד. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1970. למד בית-הספר היסודי שבעיר-הולדתו. עם עלותו לישראל המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי ע"ש רמז שבראשון-לציון. אחרי-כן למד בבית-הספר 'ענף החיים' שבירושלים וסיים את לימודיו בפנימייה התיכונית שבכפר-בתיה במגמת הנגרות. בזמן שנותר לו עד גיוסו לצה"ל למד בבית-ספר להכשרה מקצועית שבחולון. הוא היה נער נעים-הליכות, עדין ומסוגר באופיו. שעות רבות מזמנו הפנוי הקדיש לחיי המשפחה – לשיחות ולמשחקים עם אחיו ואחיותיו ולעזרה להוריו. כמי שחונך במשפחה שומרת-מסורת, גדל משה והיה לנער מאמין, שהקפיד על קיום המצוות.
משה גויס לצה"ל באוגוסט 1976. כעבור שהייה של ימים אחדים בבסיס-הקליטה-והמיון נשלח לטירונות. בפרק-הזמן הקצר שמפקדיו הכירוהו הם הספיקו לעמוד על מסירותו ואחריותו וראוהו כחייל ממושמע ומוכשר.
ביום ג' באלול תשל"ו, 28.8.1976, כשלושה שבועות לאחר גיוסו, נפל משה בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחולון.

:קטגוריות1976, ספרד - España