Archive

Archive for the ‘1964’ Category

שמעון קורן (קופרמן) – Simon Koren

Simon Koren 


בן צבי ועליזה. נולד ביום ל' באדר א' תרצ"ב (8.3.1932) בבואנוס איירס אשר בארגנטינה. עלה לארץ בשנת 1952. גויס לצה"ל ביוני 1954 ואחרי שסיים את שירותו המשיך בצבא-הקבע והגיע לדרגת סרן. השתתף כחבר הסגל אשר טיפל בקורס-הנוער של אמריקה הלטינית. הדריך אותם במסירות נפלאה וכן רכש את אהבת כל המשתתפים בקורס. עצתו הייתה טובה ותמיד הראה הבנה ללבותיהם, כמו אב ממש. מייד לאחר גמר הקורס, ביום כ' באלול תשכ"ד (27.8.1964), נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות האזרחי אשר ברמת-השרון. הניח אשה ושני ילדים.
בוגרי-הקורס, אשר נודע להם דבר האסון רק בשובם לארצם, כתבו מכתבים בהם נתנו ביטוי לצערם ואבלם וגם הביעו את הערכתם לשמעון. באחד המכתבים מודיעה הכותבת, כי הם מארגנים מחנה בשביל 125 בני-נוער ושמו יהיה: "מחנה לאומי שנתי – יד שמעון". היא כותבת כי סיסמתם תהיה "מסירות, עבודה, הקרבה" – שלוש מלים אשר, לדבריה, מבטאות את תקומתה של מדינתנו החדשה.

שמעון (שלמה) שלם – Shimon Shalem

Shimon Shalem      shimon-shalem_placa.jpg


בן רפאל-שמואל וחוה. נער ממשפחת רבנים המתיחסים על גולי-ספרד. אביו בא לארץ בעודנו צעיר ועשה את מושבו קבע בירושלים; שם היה תלמיד בית-הספר לאמנות "בצלאל", בו התמחה בסגנון העברי של קישוטי-קדושה; אז עבר לאדריכלות והקים כמה בתי-כנסיות וארונות-קודש. שמעון בנו נולד ביום ג' בניסן תרפ"ט (13.4.1929) בירושלים. מלבד רוח בית-אביו ששאב אל קרבו למד בבית "תלמוד תורה", המשיך ב"תחכמוני" ועבר משם לבית-המדרש למורים של "המזרחי". שם הכירו בו מוריו ומחנכיו את תכונות הפדגוג שבו, ובשנת תש"ח, בראשית מלחמת-הקוממיות, נתבקש למלא את מקומם של מורי בית-הספר לדוגמא שליד בית-המדרש למורים, אשר יצאו למערכת-המגן. אבל בגבור הקרבות התיצב גם הוא למלחמה והשליך את נפשו מנגד יחד עם חבריו-ללימודים, לחם בגבורה ועזר להדוף את האויב משער-עירו. כשוך הקרבות חזר ללימודיו וסיים אותם כשתעודת-הוראה בידו. משנת תש"י היה מורה ומחנך בנחליאל שליד חדרה, אך כעבור שלוש שנים נקרא לשוב לירושלים ואז נתמנה מורה בבית-הספר לדוגמא אשר ליד בית-המדרש למורים של "המזרחי". לא עברו ימים רבים והוא נעשה לאחד מחשובי המורים שם ונחשב לאחד מעמודי-התווך בחינוך הדתי. את הישגי עבודותיו המיתודיות פירסם בכתב-העת "שדה-חמד". לפני שמלאו לו שלושים שנה נעשה לסגן-מנהל בית-הספר לדוגמא והדריך פרחי-הוראה בסמינר. הוא החל גם להורות באותו בית-מדרש אשר בו למד. בעל עצה ותבונה היה, חכם במעשה ושקול במחשבה, צנוע בהליכותיו ונזהר מהבלטת עצמו. באוניברסיטה העברית בירושלים קנה תורה ודעת ועמד להגיש את עבודתו לשם קבלת התואר "דוקטור". כתב חיבור בן שלושה כרכים על "מחשבה ומוסר בפירושי הרב משה אלשיך", שראה אור בהוצאת מכון בן-צבי, על-יד "קרית-ספר" בירושלים (שלא בחייו של שמעון-שלמה); הספר זכה בפרס "יד בן-צבי" באייר תשכ"ה. עבודת-המחקר לקבלת תארו "המיתודה הפרשנית של ר' יוסף טיטאצק וחוגו" עודנה נמצאת בכתב-יד בצורת רשימות ורק חלק ממנה הופיע ב"ספינות". עם כל עיסוקיו ועבודותיו לא נמנע מלמלא את חובתו למולדת, ובהיותו ביחידת-מילואים נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ב באב תשכ"ד (31.7.1964). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הניח אשה ושתי בנות.

:קטגוריות1964, ספרד - España