ארכיון

Archive for the ‘1967’ Category

חיים ברנדה – Jaime Brande

Jaime Brande     jaime-brande_placa.jpg


בן יהודה ושרה. נולד ביום ז' באייר תר"ץ (5.5.1930) בבואנוס איירס אשר בארגנטינה. בילדותו למד בבית ספר יהודי שם וספג מתרבות עמנו; המשפחה גרה כל הזמן ברובע יהודי ובשנים שקדמו להכרזת המדינה הצטרף הנער לתנועה הציונית והיה בין חבריה הפעילים. סיים את לימודיו בבית ספר יסודי ותיכון שם ואף החל את לימודיו באוניברסיטה המקומית עד שסיים את לימודיו בה וקיבל תואר של מהנדס מודד. בפעילותו הציבורית בתנועה הציונית הצטיין בכושר הארגוני ובמנהיגותו. עד מהרה נהפך לראש תנועה של מגשימים. כיהן כמזכיר הפדרציה של הארגונים הציוניים בארגנטינה כולה וגם כמזכיר המגבית המאוחדת. בשנת 1957 עלה לארץ עם רעייתו והתיישב בכפר גליקסון. כעבור שנה עבר והתיישב בחולון. היה מורה למתמטיקה ולפיסיקה בבית הספר התיכון העירוני א' בתל אביב ובמקביל לכך למד פדגוגיה ודידקטיקה באוניברסיטה של תל אביב. בין שנת 1964 לשנת 1966 יצא בשליחות מטעם המגבית המאוחדת לישראל – לארגנטינה ואורוגואי. קיים קשרים עם עסקנים שונים למען המדינה ניהל פעולה ענפה בחוגי היהדות שם. בחזרו לארץ המשיך בעבודתו כמורה וכמחנך ונוסף למשרתו הקודמת לימד בעוד כמה בתי ספר. נוסף לעבודתו הפדגוגית חיבר ספר להוראת המתמטיקה. המשיך גם את עבודתו הציונית בכתיבת מאמרים על הקשר בין עם ישראל ויהדות התפוצות; על נושאים אלה גם הירבה להרצות. ניסיון בשירות צבאי היה לו כי הוא נתן שירות חובה בצבא ארגנטינה בשרתו שם. בארץ גויס לצה"ל כשנה אחרי בואו אליה, בינואר 1959, בשירות מיוחד והיה במילואים בחיל ההנדסה. ביום י"ח סיון תשכ"ז (26.6.1967) נפל בעת מילוי תפקידו בעלות רכבו על מוקש. הניח אשה ושני ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. שמו יחד עם חבריו לעבודה שנפלו, הונצח על ידי הסתדרות המורים בהרי ירושלים. בבית הספר התיכון א' שבתל אביב הוקמה ועדה למתן מילגות על שמו. בכרמיאל הוקם מועדון לצעירים על שמו על ידי קרן היסוד ובתרומותיהם של דור ההמשך בארגנטינה. באותה ארץ הוקמו מספר ספריות ובתי ספר יהודיים על שמו. ברבעונו של ארגון מורי בתי הספר העל יסודיים בישראל הובאה רשימה לזכרו.

מודעות פרסומת

חיים גפן – Jaime Gefen

נובמבר 30, 2007 2 תגובות

Jaim Gefen 


בנם-יחידם של אברהם ורבקה. נולד ביום כ"ח בניסן תש"ב, 15.4.1942 בבואיינוס איירס, בירת ארגנטינה. הוריו, ציונים וותיקים, עלו לארץ עם קום המדינה יחד עם בנם יחידם בעזבם מאחריהם את חיי הרווחה ביבשת אמריקה הלטינית. חיים למד וסיים את לימודיו בבית הספר היסודי בנהריה. לאחר מכן למד בבית הספר התיכון שם אך עבר לבית הספר האיזורי במצובה להשלים בו את לימודיו התיכוניים, כי הדרך המובילה להגשמה קיבוצית נראתה בעיניו: הרעיון והמעש היו שלובים בו לשלמות אחת. בשיחה עם אביו אמר פעם: "אני מעריץ אותך על שהבאת אותי לארץ ולא השארת אותי בגולה". חובב טבע נלהב היה וכוחו היה רב במקצועות הקשורים בידיעת הארץ. אהב לטייל, להכיר וללמוד את הארץ ואת מרחביה. בקיבוצו היה אהוב על הכל, עבד בחריצות בענף הבננות שם ושאף להתקדם ולהתפתח בידיעות על הענף כשם ששאף ללמוד ולהשכיל בכל דבר ודבר. כשהגיעה שעת גיוסו לצה"ל באוקטובר 1960 רצה להיות צנחן וכשלא ניתן לו מבוקשו בגלל כושר לקוי נאבק קשה בפני מוסדות הבטחון עד שניצח. כבן יחיד יכול היה לשמש בתפקידים בלתי קרביים אך הוא הכריח את הוריו לחתום על בקשתו להצטרף ליחידה קרבית בטענו בפניהם: "בדרך זו חינכתם אותי; אל תעמדו בדרכי". אחרי שעבר את תקופת הטירונות בנח"ל עבר קורס מ"כ וגם קורס קצינים ובהגיעו לדרגת סגן עבר קורס חבלה וגם במילואים, שירת כמפקד מחלקת החבלה בגדוד. אחד מחבריו סיפר שחיים אמר לו: "תראה שלמה, אני משוכנע שתפרוץ מלחמה. אנחנו נגמור אתם מהר ונחזור הביתה". ואכן המלחמה פרצה. בערב מלחמת ששת הימים נקרא לדגל ובקרב על אום כתף שבסיני, שהתחולל ביום השני לקרבות. הוא כ"ז באייר תשכ"ז, 6.6.1967, היה מפקד החבלה של גדודו; כאשר נפגע קשה מפגז שהתפוצץ במשאית בוערת גילה גבורה ונכונות הקרבה. חבריו לשירות ציינו אותו כעדין נפש ואהוד ונערץ היה על כל מי שהכיר אותו על השקט והשלווה שבו ועל המתינות והבטחון במעשיו. הניח אש וילד – ורעייתו בהריונה בשעת נפלו. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות אשר במצובה.

דוב (ברנרדו) אורטנר – Bernardo (Dob) Ortner

אוקטובר 2, 2007 2 תגובות

Dob Ortner      bernardo-ortner_placa.jpg



בן חיים וחנה. נולד ביום כ"ג באייר תרצ"ד, 8.5.1935, בבואנוס איירס אשר בארגנטינה. למד בבית ספר "אורט" שם. היה חבר תנועת "דרור" במקום. בשנת 1962 עלתה המשפחה לארץ. במאי 1963 גויס לצה"ל ובפרוץ מלחמת ששת הימים נמצא בשירות מילואים.


בקרב שנערך בשעפת אשר בירושלים ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז, 6.6.1967, בזמן התקפה על המוצב, נפגע הזחל"ם שלו פגיעה ישירה מתולר (או מרימון) ודוב נפל. הניח אשה ושני ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.



Hijo de Jaime y Ana. Nació el día 8.5.1935 en Buenos Aires, Argentina. Estudió en la escuela " Ort". Fue miembro del movimiento juvenil "Dror". En el año 1962 emigró la familia a Israel. En Mayo de 1963 fue incorporado al Ejercito y al estallar la Guerra de los Seis Dias se encontraba cumpliendo servicio de reserva.



En un ataque en la zona de Jerusalén, en el segundo día de la guerra, es el día 6.6.1967, en el momento de ataque sobre el emplazamiento, fue herido por el impacto directo de un mortero (o de granadas) y murió. Dejó esposa y dos niños. Fue sepultado en el cementerio militar de Har Hertzl en Jerusalén.

יצחק שטדלר – Isaac Stadler

Isaac Shtedler 




בן צבי וקרלוטה. נולד ביום י"ג בסיון תש"ה, 25.5.1945 בבואיינוס-איירס אשר בארגנטינה. את חינוכו הלאומי-החלוצי קיבל בבית-הוריו שהיו ציונים פעילים בארגנטינה. הבית והתנועה "השומר הצעיר" הם שהחדירו אל לבו את השאיפה לעלייה ואת האמונה במולדת. בן י"ד היה יצחק בעלותו לארץ והוא נער ער ופעיל, תוסס ונבון. לא קלים היו חבלי-הקליטה אך הוא ידע להתגבר עליהם מתוך עקשנות והתמדה ומתוך ראייה בהירה של העתיד. רצון עז היה בלבו להגיע למטרה של חיי יצירה במולדת. אחרי סיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי למד בבית-הספר המקצועי "בסמ"ת" שליד הטכניון העברי בחיפה. התכונות הנ"ל ליוו אותו בלימודיו ובעבודתו בארץ. הוא השיג בקלות את רמת בית-הספר בלימודים הכלליים ובמאמצים רבים – את לימודיו העבריים. בעבודה הצטיין בדייקנות ובשקידתו. גם חוש לאמנות היה לו כי בן-בית היה בממלכת היופי והצלילים. הוא עסק בפיסול ובריקוע לוחות-נחושת; גם במוסיקה היה חלקו רב. מן הראוי לציין כי עוד בחייו השתוקק לשנות את שמו לשם עברי והציע לאביו את השם "שחר" במקום שטדלר. הוא השתמש בו על לוחות-הנחושת שעשה אלא שלא הספיק להשתמש בו בחיים באופן רשמי. בשנת 1963 גויס לצה"ל ומילא את תפקידו במסירות ובאחריות. הוא שמח על כל הישג בהתקדמותו במקצוע ובלימודים והזדהה עם רוחו של צה"ל במציאות הסוערת שלו ושל מולדתו החדשה. אחרי שחרורו מן הצבא נירשם בפקולטה להנדסה חקלאית של הטכניון העברי ושם התחשל אופיו ותכונותיו התרחבו והתעמקו. בפקולטה זאת התפתחה בו היזמה הברוכה, השקידה הפורייה והצמאון למדע ולהתקדמות. בעל לב חם היה, מסור להוריו, קרוב מאד לחבריו ומושיט עזרה לכל אדם בכל עת בשמשו יועץ לכל חבר דורש. היה בין הראשונים שנקראו לדגל לפני מלחמת ששת הימים ויצא מתוך אמונה בצדקת העניין, משוכנע שזו הדרך היחידה. התנדב לקריאת מפקדו ובראש מורם צעד לקראת האויב. ביום החמישי לקרבות, הוא א' בסיון תשכ"ז, 9.6.1967, נפל בקרב שנערך על מוצב דרדרה שברמת-הגולן, כשהוא מראשוני המעפילים אליה, בנסותו לטהר עמדת-מקלע שחסמה את תנועת יחידתו, לפי עדות מפקדו. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בעפולה והועבר לאחר-מכן למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.

צבי נודלר – Tzvi Nodler

Tzvi Nodler 


בן מאיר ולופשה. נולד ביום י' בשבט תרצ"ד, 26.1.1934 בסן-פאולו שבברזיל. את לימודיו היסודיים סיים בסן-פאולו ולאחר-מכן סיים בית-ספר תיכון שם ולמד עוד שנתיים בבית-ספר גבוה ללימודים טכנולוגיים. היה חבר בתנועה הציונית החלוצית "השומר הצעיר" והדריך קבוצות של נוער מתבגר. הצטרף לגרעין הכשרה ויחד עם חבריו לתנועה עלה ארצה בשנת 1956 והצטרף לקיבוץ יסעור. ביולי 1957 גויס לצה"ל ושירת ביחידת הנח"ל. עם שחרורו מן הצבא החל לעבד במסגריה של הקיבוץ ובשנת 1965 קיבל עליו את התפקיד של מורה לאגרו-מיכניקה במוסד החינוכי "נעמן". הוא מילא תפקידים רבים בקיבוץ, הן בתחום המשקי והן בתחום החברתי. בשעות-הפנאי היה מתמסר לתחביבו – הצילום. פשוט וישר היה צבי ובפשטות ניגש לכל משימותיו בחיים וכך ביצע את המוטל עליו. לאחר-מכן היה יוצא למילואים מזמן לזמן, וביום י"א בכסלו תשכ"ח, 13.12.1967, כאשר הוטלה משימה מיבצעית על היחידה שעמה נמנה, נפל בהיתקלו במארב. הניח אשה ושני בנים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביסעור.

:קטגוריות1967, ברזיל - Brazil

שלמה פטרון – Salomon Patron

Salomon Patron      salomon-patron_placa.jpg


בן אפרים ושרה. נולד ביום י"ב בתמוז ת"ש (18.7.1940) בריאו דה ז'נירו אשר בברזיל. במלאת לשלמה תשע שנים עלתה משפחתו לארץ. כיון שהילד היה מוסיקלי מלידה למד שם מוסיקה בסיוע של מילגה לפני שהמשפחה עזבה את ברזיל. בבואם לארץ הם התיישבו בתל-אביב ושלמה למד בבית-הספר היסודי "מוריה" ולאחר סיומו את לימודיו שם למד וסיים את לימודי בית-הספר התיכון העירוני ב'. את לימודיו העל-תיכוניים למד בטכניון העברי בחיפה והתמחה באלקטרוניקה, אך המשיך גם בנגינה בתזמורת של המוסד, כי, כאמור, מוכשר מאד היה במוסיקה. יש לציין כי בד בבד עם לימודיו נתן את שיותו בצה"ל, שאליו גויס בספטמבר 1958, עד שסיים את לימודיו במוסד כמהנדס לאלקטרוניקה והיה בין המוסמכים הצעירים ביותר שלו. לפני שנפל אושרה עבודתו באלקטרוניקה לתואר השני .M.S.C מדען מבטיח היה בטבעו – ובייחוד באלקטרוניקה. כפי שמפקדו כתב במכתב-התנחומים למשפחתו "זכה שלמה לתרום תרומה רבת-ערך לבטחון המדינה ולנצחון צה"ל במלחמת ששת הימים. בשליחותו האחרונה כבר יזם אותן הפעולות שצריכות היו להבטיח את פירות הנצחון ובטחוננו בעתיד". שלמה לא זכה להשלים את משימתו, כי ביום ו' בתמוז (14.7.1967) נפל במילוי תפקידו בעלותו על מוקש – והוא בדרגת סגן. הניח אשה וילד כבן שמונה חדשים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.

:קטגוריות1967, ברזיל - Brazil

עמרם בן הרוש – Amram Ben Erosh

Amram Ben Erosh 


בן שמעון וחנה. נולד ביום י"ב בתמוז תרצ"ג (6.7.1933) בעיר טנג'יר אשר בספרד. בן שבעה חודשים היה כאשר נתייתם מאביו ובהיותו בן שש שנים ומחצה נתייתם מאמו. לאחר מות ההורים פירנס האח הבכור את אחיו ואחיותיו, אך בהגיע עמרם לגיל ארבע עשרה, גמר אומר בלבו לעלות לארץ במסגרת "עליית הנוער", בשנת 1948, הגיע לחוף מבטחים. בבואו לארץ שהה בקיבוצים (כפר גלעדי וגבעת השלושה) ולמד חקלאות שם. בשעות הפנאי אהב לקרוא ספרי גיאוגרפיה כי את הנושא הזה אהב. גויס לצה"ל במארס 1952 השתתף במערכת סיני ושירת בנח"ל. לאחר מכן עבר לחיפה ולתל אביב ולבסוף התיישב בבאר שבע. לאחרונה מצא את מקומו כפקיד במס ההכנסה והממונים עליו שבעו רצון מעבודתו. היה יוצא לשירות מילואים וגם ערב מלחמת ששת הימים נקרא לדגל. בקרב שנערך ברפיח ביום ב בסיון תשכ"ז (10.6.1967), הוא היום השישי לקרבות, נפל והובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע.

:קטגוריות1967, ספרד - España