ארכיון

Archive for the ‘1971’ Category

ברוך גרוסמן – Baruj Grosman


בן אניטה ויצחק, נולד בארגנטינה בשנת תרצ"ו, 1936. נפל בעת שירותו בפיקוד העורף בכ"ד באייר תשל"א, 18.5.1971. בן 35 בנופלו.
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי באילת.

שאול קשת (קרישטל) – Saul Keshet

Shaul Keshet     saul-keshet_placa.jpg


בן שמחה ורבקה. נולד ביום כ"ו באדר תש"י, 15.3.1950 בבואנוס-איירס שבארגנטינה, להורים מניצולי השואה. בן שנתיים היה כשמשפחתו השתקעה בלה-פז, בירת בוליביה, ושם גדל והתחנך במוסדות החינוך של הקהילה היהודית, החל מגן הילדים וכלה בכיתה ו'. מילדות התבלט בכשרונותיו ובפעילותו בחגיגות ואירועים שאורגנו על ידי הקהילה ונודע בין יהודי לה-פז כילד בעל אומץ לב נדיר. על משברי גיל הילדות ומחלותיו ניסה להתגבר בכוחות עצמו והשתדל להרגיע את הוריו. כשהיה בן 12 החליטו הוריו לעלות לישראל. את הדרך מבוליביה לארגנטינה עשתה המשפחה בטיסה. חוויה זו השאירה בו רושם עמוק, וכבר אז הבטיח להוריו שיהיה טייס. התקופה הראשונה בישראל עברה עליו בקיבוץ בית אורן שעל הר הכרמל, בבית דודו. חיי הקיבוץ מצאו חן בעיניו וכדי להקל את קליטתו הסכימו הוריו לשלחו לקיבוץ מזרע. שם התקשר למשפחה צעירה והיה כבן משפחה, אהוב על ילדי המשפחה כאח גדול. הוא למד במוסד החינוכי בקיבוץ ובחופשותיו בילה עם הוריו ואחיו הצעיר, שהשתקעו בחולון. שאול גדל והיה לנער שבחן ומדד הכל לפי קנה המידה של מצפונו. הוא החל להתבלט בכשרונותיו, בעצמאותו, ביכולתו לכפור במוסכמות וברגישותו המוסרית הגבוהה. הוא ידע להיות מרדן ובלתי פופולרי ועם זאת תמיד היה בעל אישיות חביבה ושובה לב. חיוניותו השתקפה בפניו, בחיוכו הגלוי, במבטו העירני ובצעדיו הגמישים והנמרצים. הוא שפע הומור, אופטימיות וקסם אישי רב. הוא התעניין בתחומים רבים: בטבע, בעשיית פוחלצים מבעלי חיים, בספורט ובאלקטרוניקה. פוחלצים אחדים מעשה ידיו נמצאים בחדר הטבע בבית ספרו. הוא אהב חיי חברה והקדיש שעות רבות לפעילות ספורטיבית, אולם יותר מכל הקדיש את מעייניו לטיס. כשלמד בבית ספר התיכון הצטרף לגדנ"ע אויר ושם רכש מושגים ראשונים בתחום זה.


שאול גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1968 והתקבל לקורס טיס. במהלך הקורס היו לשאול קשיים וברגעי חולשה פקפק אם יעמוד לו כוחו לסיים את הקורס, אך בזכות בטחונו העצמי הרב ויכולתו לרכז את כל כוח הרצון הצליח להתגבר על קשיי הקורס ועל משברים אחרים, ולזכות במשאת נפשו – כנפי הטיס. היו אנשים שראו בשאול רברבן, אך להפתעת כולם נעלמה ההתרברבות משסיים את הקורס בהצלחה. הוא הפך בחור שהכיר בנטל האחריות שלקח על עצמו ונהג כאדם בוגר. יחד עם זאת מעולם לא הזניח תחומי פעילות אחרים. הוא התכונן לבחינות הבגרות, הרבה לקרוא ספרים (במיוחד ספרות יפה), היה בן מסור להוריו, ודאג לאחיו הצעיר. שאול שמר בדבקות על קשרי הידידות עם חבריו בקיבוץ. הוא רכש ידידים רבים גם בחיל ויחד עם חברתו התכונן להקים משפחה. לפני שיצא לטיסתו האחרונה, אשר ממנה לא חזר, תכנן כי לאחר שובו יספיק לפחלץ דוכיפת, לבקשת האח הקטן, בן משפחתו הקיבוצית. החלטה זו הייתה טיפוסית לשאול, שתמיד רצה לעשות דברים רבים בעת ובעונה אחת, בלי להזניח דבר. ביום י"ב בתשרי תשל"ב, 1.10.1971, נפל סגן שאול בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

ברנרדו פרס – Bernardo Peres

Brendo Peres 

 


Filho de Simão e Bracha, nasceu em 6 de junho de 1948 no Brasil. Estudou em Escola Israelita, onde completou os cursos primário e colegial. Foi militante esportivo, fazendo parte do Clube Israelita de Futebol. Fez aliá em 1969 indo morar no kibutz Sdot Yam. Foi incorporado ao "Tzahal" em janeiro de 1970. No desempenho de suas funções militares, caiu em combate no dia 4 de marco de 1971, tendo sido sepultado no Cemitério Militar de Beer-Sheva.


בן סימון וברכה. נולד ביום כ"ח באייר תש"ח, 6.6.1948 בברזיל. למד בבית-ספר ישראלי בברזיל את הלימודים היסודיים והתיכוניים. הוא היה חובב ספורט וחבר במועדון ישראלי לכדורגל. הוא עלה ארצה בשנת 1969 והצטרף לקיבוץ שדות-ים.
בסוף ינואר 1970 גויס לצה"ל. אור ליום ח' באדר תשל"א, 4.3.1971, נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע.

:קטגוריות1971, ברזיל - Brazil