ארכיון

Archive for the ‘1972’ Category

איתן (”בובי”) בוברוב – Eitan Bobrov

Eitan Bobrov      eitan-bobrov_placa.jpg


בן צבי וקלוטה. נולד ביום י"ט בניסן תשי"ג (2.4.1953) בבואנוס איירס שבארגנטינה. הוא היה חבר במועדון היהודי "הבראיקה" והשתתף בחוגי ספורט אחדים. באוגוסט 1963, בהיותו בן עשר, עלתה המשפחה לארץ. הוא למד בבית הספר על שם א"ד גורדון בבת ים ובבית הספר התיכון המקצועי "יד סינגלובסקי" בתל אביב במגמה לטכנאות אלקטרוניקה. הוא היה חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד" ותקופה קצרה היה גם חבר בתנועת הצופים. בבית הספר התיכון הוא השתתף בקבוצת הכדורגל של כיתתו ובגדנ"ע בחר להשתתף בחוג הקליעה למטרה. הוא אהב מוסיקה והיה שר בליווי גיטרה. בן טוב היה להורים. מסור וחברותי מאוד. היה מצניע לכת, אדיב ומנומס, ידע לתת עצה טובה ולסייע לחבריו שעמדו בפני קשיים ובשל כך הכל חיבבוהו. לפני גיוסו לצה"ל הוא עבד כטכנאי אלקטרוניקה.


הוא גויס לצה"ל בראשית פברואר 1972 אך הספיק לשרת 3 חודשים בלבד. ביום ה' באייר תשל"ב (19.4.1972) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

קרלוס משה פליטמן – Carlos Plitman

Carlos Plitman 


בן אברהם ובטיה ז"ל. נולד ביום כ"ד בתמוז תשי"א (28.7.1951), בעיר ריו-במבה באקוודור. לאחר מות אמו גודל על-ידי רגינה. קרלוס-משה סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בעיר קיטו והחל ללמוד שם גם בבית-ספר תיכון, אך בגלל שאיפתו העזה לעלות לישראל עזב את אקוודור לאחר שמלאו לו שלוש-עשרה שנה, עלה ארצה במסגרת "עליית הנוער" ונתקבל לפנימייה בקיבוץ אלוני-יצחק. בקיבוץ למד שלוש שנים בבית-הספר התיכון במקום והיה תלמיד מצטיין, אהוב מאוד על חבריו ועל מוריו. בפנימיה היה מדריך ועוזר לתלמידי כיתות נמוכות, אולם אהבתו הגדולה ביותר הייתה האהבה למטוסים. תחביבו העיקרי היה בניית דגמי מטוסים מכל הסוגים. נוסף על זאת הרבה לקרוא ספרים ואהב בעלי-חיים. לפני גיוסו לצה"ל הצליח לממש את חלומו והתקבל לקורס קדם-צבאי בבית-הספר הטכני של חיל-האויר בחיפה. משה השתלב היטב בחיי החברה בבתי-הספר שלמד בהם והשתתף באורח פעיל בחיי החברה בבית-הספר הטכני. הוא שאף בכל מאודו להעלות את משפחתו ארצה אולם היחידה שהלכה בעקבותיו ועלתה היתה אחותו.


משה התגייס לצה"ל בתחילת ינואר 1972 והוצב לחיל-האויר. בחיל התקדם במקצועו, עבר בהצלחה השתלמויות שונות והוסמך כמנוען מטוסים. למרות בריאותו הלקויה מילא כראוי כל תפקיד שהוטל עליו. ביום ג' בתשרי תשל"ג (10.9.1972), נפטר רב"ט משה בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראשון-לציון.

:קטגוריות1972, אקואדור - Ecuador

צביה (סילביה) אידלשטיין – Silvia Edelstein

 Silvia Adelshtein      silvia-adelshtein_placa.jpg


בת ראובן ועליזה. נולדה ביום כ"ו באב תשי"ד, 25.8.1954, במונטבידאו שבאורוגואי. בת תשע הייתה כשעלתה עם בני משפחתה לארץ. המשפחה התיישבה באזור וסילביה למדה בבית הספר "השבעה" שבאזור. אחרי כן למדה בבית הספר התיכון "אליאנס" בתל אביב והמשיכה בבית הספר "מישלב". סילביה הייתה פעילה מאוד בתנועת "הנוער העובד והלומד" והשתתפה בכל פעולותיה של התנועה. כנערה מרצנית ותוססת אהבה מאוד את הטיולים, את המסיבות ואת השמחות שבחיי תנועת נוער. ככל נערה בת גילה אהבה לשמוע תקליטים, לחזות בסרטים ולקרוא רומנים.


היא גויסה לצה"ל באפריל 1972 והוצבה לחיל הקשר. ביום ט' בתמוז תשל"ב, 20.6.1972, נפלה סילביה בעת שירותה בתאונה בעת שיט בכנרת. הובאה למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.



Hija de Elisa y Ruben. Nació el día 25.8.1954 en Montevideo, Uruguay. Tenía nueve años de edad cuando su emigra a Israel. La familia se asienta en la localidad de Azur y Silvia estudia en la escuela "Hashvaa". Posteriormente el colegio secundario lo cursa en Tel Aviv en el colegio "Alians". Silvia fue muy activa en el movimiento juvenil "Noar Haoved Vealomed", Jóven que trabaja y estudia, y participó en todas las actividades del mismo. Le gustaba mucho los paseos, las fiestas y las actividades alegres de la vida del movimiento juvenil. Como toda chica de su edad le gustaba escuchar discos, ver películas y leer libros romanticos.



Silvia fue incorporada al ejército en abril de 1972 y asignada al comando de comunicaciones. El día 20.6.1972 murió Silvia en un accidente durante un crucero en el Lago Kineret. Fue sepultada en cementerio militar de Kiriat Shaul.

:קטגוריות1972, אורוגואי - Uruguay

ברנרדו מלמוד – Bernardo Malamud

Bernardo Malamud      bernardo-malamud_placa.jpg


בן לואיס ואסתר. נולד ביום כ"ז בשבט תשי"א (5.1.1951) במונטבידאו שבאורוגואי. על-אף שגדל בסביבה נוצרית שררה בביתו של ברנרדו אוירה יהודית. בביתם היה מבקר מורה פרטי שלימד את ילדי הבית עברית. ברנרדו הצטיין בלימודיו בבית-הספר היסודי, היה נער עליז וחברתי, התחבב על כולם ונחשב בעיני חבריו למנהיגם הרוחני. מטבעו היה נער שקט וצנוע, עסק לעתים בציור ואהב קריאת ספרות יפה. חיבה מיוחדת הייתה לו לספורט. הוא מצא עניין רב באתלטיקה קלה והגיע להישגים מעולים ואף הוכתר כאלוף אורוגואי לנוער בריצות ארוכות. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1966, והצטרף לקיבוץ שריד. גם בקיבוץ הרבה לעסוק בפעילות ספורטיבית והגיע לתוצאות טובות. ברנרדו נקלט מהר בחברה הישראלית, בשל מידותיו היפות
וחביבותו הרבה. אהבת הריקוד והשירה הפכו אותו עד מהרה לאחד מן החבורה. הוא היה בעל כושר ביטוי טוב ותחומי התעניינותו היו רבים. הוא התעניין בספרות יפה ואף עסק שעות רבות בלימוד שפות לועזיות. הוא זיכה את כל הסובבים אותו בתשומת-לב והיה נכון לעזור לכל אדם.


הוא גויס לצה"ל במחצית ינואר 1971 והתנדב לשרת באחת מיחידות הצנחנים המובחרות של צה"ל. במצבים הקשים ביותר עמד בכבוד, ידע לשלוט על עצמו ולעודד את חבריו. היו לו תכניות רבות להשתלבות בחיים בארץ עם תום השירות. הוא התכונן ללמוד אדריכלות, לקחת חלק פעיל בחיי החברה ולתרום רבות למדינה. ביום ט"ו בחשון תשל"ג (23.10.1972). נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.

:קטגוריות1972, אורוגואי - Uruguay