ארכיון

Archive for the ‘1974’ Category

יוסף לנגסנר – Iosef Langsner

Iosef Langsner 


יוסף, בן חנה-שרה ודוד, נולד ביום א' באדר תרפ"ח 22.2.1928 ברומניה ועלה ארצה בשנת 1956. יוסף גדל והתחנך בארגנטינה, שם למד בבית-ספר יסודי. כשסיים את לימודיו היסודיים החל לעבוד כנגר וכרפד בבית-חרושת לרהיטים, ואחרי-כן עבד כנהג טרקטור. לאחר שעלה לישראל התיישב בכפר אביאל והמשיך לעסוק בחקלאות. כעבור זמן התחתן עם חברתו חנה וברבות הימים נולדו להם שלושה ילדים. לאחר שעשה תקופה מסוימת במושב יצא לזכרון יעקב, ואחר כך התגייס למשמר הגבול.


לפני שפרצה מלחמת ששת הימים התפטר משירותו במשמר הגבול וגויס לצה"ל. במהלך שירותו בצבא עבר קורס חבלנים והועבר לרמת הגולן עם ראשוני החיילים שעלו שמה. יוסף היה חייל ממושמע ואהוב על מפקדיו, וביצע את תפקידו במסירות ובאחריות, לשביעות רצון הממונים עליו. מידי שנה היה נקרא לתקופות של שירות מילואים והיה גאה בתפקידו ובהיותו חייל מילואים. בשנת 1968, לאחר מלחמת ששת הימים, עבר עם משפחתו להתגורר באילת והוא עצמו עבד במכרות תמנע במסירות וביעילות עד שפרצה מלחמת יום הכיפורים. ביום כ"א בטבת תשל"ד 15.1.1974 נפטר יוסף בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית העלמין באילת. השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי.

מודעות פרסומת

דיאגו דניאל וגה גרסיה – Diego Daniel Vega Garcia

Diego Vega Garcia 


בן ברוך ורחל. נולד ביום ז' בטבת תשט"ו, 1.1.1955, בולפריסו שבצ'ילה. סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר שבעירו ואחר- כך עבר ללמוד בבית-ספר תיכון. תמיד הצטיין בלימודיו והשיג ציונים גבוהים בבחינות השנתיות. מטבעו היה טוב-לב, נוח-לבריות ואהוב על כולם. חבריו הרבים אהבו אותו וביקשו את קרבתו וידידותו. היה לו כישרון ספרותי והוא אהב לכתוב סיפורים רומנטיים ואף זכה בפרס, מטעם בית-ספרו, על כמה מעבודותיו הספרותיות. הוא הרבה לקרוא ואהב להאזין למוסיקה. לאחר שלוש שנות-לימוד בבית-הספר התיכון, החליט לעלות ארצה.


בשנת 1972, והוא בן שבע-עשרה, עלה דיאגו ארצה ומשפחתו נשארה בצ'ילה. הוא הצטרף לקיבוץ מגידו, שם חי אחיו, והתחיל ללמוד עברית באולפן הקיבוץ. בד-בבד עם לימודיו עבד ברפת ובלול. הוא אהב את חיי-הקיבוץ, התאקלם בחברת המבוגרים והפיק הנאה וסיפוק מתרומתו ליצירה ולבנייה בקיבוץ. במכתבים הרבים להוריו בצ'ילה הרבה לשבח את הארץ, את אנשיה ואת אוירת היצירה והשותפות שבה, אולם הריחוק ממשפחתו גרם לו געגועים וציפייה לעליית משפחתו ארצה.
דיאגו גויס לצה"ל בסוף יולי 1973 והתנדב לנח"ל מוצנח. לאחר הטירונות עבר לבית-הספר לשריון, השתלם בקורס-מקצועות והיה לתותחן-טנק. הוא היה חייל טוב, אהוב על חבריו ומקובל ביחידתו. יחד עם חבריו עבר אימונים במסגרת החיל והשתלם במקצועו כטנקאי.
בשנת 1974 נשא לאישה את חברתו בטינה, אתה שאף לבנות בית ולהקים משפחה בישראל.


ביום ו' בטבת תשל"ה, 20.12.1974, נפטר דיאגו בזמן שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבקיבוץ מגידו. השאיר אחריו אישה, הורים, אח ושלוש אחיות.

:קטגוריות1974, צ'ילה - Chile