Archive

Archive for the ‘1975’ Category

חוליו (אליעזר) שנצר – Julio (Eliezer) Shentzer

Julio (Eliezer) Shentzer 


בן גרס ז"ל ורבקה. נולד ביום כ"א באדר תשי"ז, 22.2.1957, בבואנוס איירס שבארגנטינה. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1971. אליעזר למד בבית הספר היסודי בסנטה-פה ועם עלותו לישראל שהה כעשרה חודשים בקיבוץ מסילות. לאחר מכן המשיך את לימודיו בבית הספר התיכון 'רוגוזין' שבקרית אתא. היה תלמיד מצטיין והצליח מאוד בלימודיו. בבית הספר התיכון נקלט מהר למרות קשיי ההתאקלמות. עם פטירת אביו, והוא אז תלמיד הכיתה השביעית, נאלץ אליעזר להפסיק את לימודיו בבית הספר התיכון, כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה. הוא עזר לאמו בכל אשר יכול. כן טיפל באחותו והיה להם כאב. אליעזר היה חובב ספורט, התעניין בנושאי אמנות שונים ושקד כל הזמן להרחיב את אופקיו.


אליעזר גויס לצה"ל בנובמבר 1974 והתנדב לשרת בנח"ל. בימי ההמתנה לטירונות נשלח לסייע לעבודות שונות בשלישות הראשית והתחבב עד מהרה על כולם.


ביום י"ג בסיון תשל"ה, 23.5.1975, נפל אליעזר בעת מילוי תפקידו במרכז הארץ. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקרית אתא. השאיר אחריו אם, שני אחים ואחות.

סעדיה מרציאנו – Saadia Marziano

Saadia Marziano 

בן רחמים ולואיז. נולד ביום ז' בתשרי תר"ץ (11.10.1929) בספרד. הוא למד בבית-ספר עממי בספרד וכעבור שנים-מספר היגר עם משפחתו למרוקו, לעיר פס. שם היה חבר בארגון נוער ציוני, שדרבן ופעל למען עלייה בלתי-ליגלית לארץ-ישראל. כן עסק בלימוד הלשון העברית ובמתן חינוך יהודי לנוער. בשעות הפנאי אהב לקרוא ולעסוק בספורט. סעדיה היה נאה דורש ונאה מקיים, ולאחר קום המדינה, בשנת 1949, עלה ארצה.
סעדיה גויס לצה"ל בתחילת מאי 1951 והוצב לחטיבת גולני. נטל חלק עם חיילי החטיבה בפעילות הצבאית שהיתה קשורה בתקריות של שנות-המדינה הראשונות. כן נטל חלק בקרב על תל-אטילה ואף נפצע בקרב זה.
בחודש יולי 1953 שוחרר סעדיה מהשירות הסדיר. כאיש-מילואים השתתף במלחמת-סיני בחודש ינואר 1958 חזר סעדיה לצה"ל כאיש צבא-הקבע. הוא עבר קורס-אפסנאים וקורס מש"קים-אפסנאים בכירים והתחיל ממלא תפקידי קצין-אפסנאות ביחידות שונות. סעדיה נשא לאישה את חברתו ליזה, ויחד הקימו את ביתם בשכונת 'עין התכלת' שבנתניה. במרוצת השנים נולדו לזוג שבעה בנים ובנות. סעדיה היה דמות דומיננטית בשכונה. היה חבר ועד השכונה, חבר ועד בית-הספר ורכז בית-הנוער שבשכונה. בכל אשר פנה ולאן שהלך ליוהו חיוכו התמים. בצבא התחיל סעדיה למלא תפקידי קצין-ניהול, תחילה בבית-הספר לחי"ר ולבסוף שימש בתפקיד קצין-מנהלה בבית-הספר הצבאי לאימון גופני. על הערכות מפקדיו לאורח מילוי תפקידו, מעידות מלים אלה: "סעדיה ממלא את תפקידו ביעילות רבה, במסירות ומתוך ידע מקצועי רב, מגלה הבנה ודרך טיפול נכונה עם פקודיו".
ביום י"א בתשרי תשל"ו (16.9.1975) נפל סעדיה בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבנתניה. השאיר אחריו אישה ושבעה בנים ובנות, הורים ושישה אחים ואחיות.

:קטגוריות1975, ספרד - España

אליעזר סבה – Eliezer Sabah

Eliezer Sabah 


בן מריו ומלכה. נולד ביום כ"א בטבת תשי"ד, 27.12.1953, באורוגואי. כבן למשפחה שומרת-מסורת למד אליעזר את לימודיו היסודיים בבת-ספר יהודי באורוגואי, ולאחר-מכן למד שנה אחת בבית ספר טכני. עקב עליית אחיו ארצה, במסגרת 'עלית-הנוער', הפסיק אליעזר את לימודיו ועלה בעקבותיו בשנת תשכ"ח. בארץ המשיך את לימודיו בבית-ספר מקצועי במגדיאל, במגמה של אלקטרוניקה. הוא הרבה לקרוא, בעיקר ספרי-פילוסופיה, אהב להאזין למוסיקה קלסית ורכש בה בקיאות רבה. כן השתלם בציור קריקטורות, שהתחיל לצייר עוד בהיותו באורוגואי.


אליעזר גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והוצב לחטיבת גולני. לאחר שסיים את הטירונות והוסמך כלוחם מן המניין הוצב ביחידת-סיור מובחרת. ביחידה עבר קורס חובשים-קרביים והשתתף כחובש בקרבות שניטשו בחזית-סיני ובחזית הצפון. בגלל השתתפותו במלחמה הוענק לו אות מלחמת יום-הכיפורים. כן עוטר ב'אות השירות המבצעי' בזכות שירותו הממושך על הגבולות.


ביום כ' בתשרי תשל"ו, 25.9.1975, נפל אליעזר בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ גזית, מקום מושב אחיו. השאיר אחריו הורים ואח.

:קטגוריות1975, אורוגואי - Uruguay

מאיר צימרמן – Meir Zimmerman

meir-zimmerman.jpg 


מאיר, בן זרח וחיה, נולד בג' בניסן תש"א, 31.03.1941, במונטבידיאו, אורוגוואי.
מאיר עלה לארץ בשנת 1962, בהיותו צעיר בן 21. בתחילה נקלט במשך שנה אחת בקיבוץ כיסופים ולאחר מכן עבר לאילת עם רעייתו, והחל לעבוד כמנהל עבודה במכרות הנחושת בתמנע.
מאיר היה נשוי לרוזיטה ואב לילדה, אהבה. הוא התערה בחיי הקהילייה המקומית. לאחר שגויס ונלחם במלחמת יום הכיפורים, הקדיש מזמנו לפעילות במשמר האזרחי. היה פעיל בבית הכנסת ושיתף פעולה עם רב המקום. לאחר מותו, אותו רב עבר לעכו והקים שם ספרייה לזכרו.
כשהבין מאיר שאת המכרות עומד לפקוד משבר כלכלי, החליט לעזוב ולמצוא עבודה חדשה. הוא התקבל לעבודה במפעל אורון שליד ערד, ואף רכש דירה חדשה בערד.
ביום שישי בבוקר, כ"ה בתמוז תשל"ה, 04.07.1975, הגיע מחבל, שהתחזה לסבל, עם מקרר לכיכר ציון בירושלים. הייתה זו שעה עמוסה מאוד במקום. מאיר, אשתו ובתו, שהיו בדרכם מאילת לחיפה לביקור אצל הורי אשתו, נסעו דרך ירושלים כדי להתפלל בכותל ולטייל בעיר. הם עצרו בכיכר ציון על מנת לטלפן למשפחה ולהודיע על שעת בואם. באותם רגעים המחבל הניח את המקרר על המדרכה, ונעלם.
המקרר עורר את חשדם של כמה מבעלי החנויות ושל עוברי האורח. הם פתחו, בדקו ומצאו אותו ריק. חומר הנפץ הוטמן כך שלא ניתן היה להבחין בו. אחת מבעלי החנויות אף הזמינה את המשטרה, אך לפני שאלו הספיקו להגיע, התפוצץ המקרר וגרם למותם של 13 אנשים. בין ההרוגים היו מאיר, אשתו רוזיטה ובתו אהבה. עשרות אנשים נפצעו בפיגוע. שניים מהפצועים מתו כעבור כמה ימים.
מאיר היה בן 34 במותו. הניח אחריו אח ושתי אחיות. הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה.
לאחר מות המשפחה הצעירה, מכרו הוריה של רוזיטה, אשתו של מאיר, את דירתם ומכוניתם של בני הזוג ובכסף הכניסו ספר תורה לבית הכנסת היהל"ם באילת, בו נהג מאיר להתפלל, וכן תרמו כסף לספרייה.

רוזיטה צימרמן יופה – Rosita Yoffe de Zimmerman

 rosita-yoffe-de-zimmerman.jpg


רייצ'ל, בת אליהו ומרים יופה, נולדה בה' בניסן תש"ה, 19.03.1945, במונטבידאי, אורוגוואי.
רוזיטה עלתה לארץ עם בעלה מאיר צימרמן בשנת 1962. בני הזוג השתקעו בעיר אילת ושם נולדה בתם, אהבה. המשפחה הצעירה עמדה לעבור להתגורר בערד, עיר בה הבעל, מאיר, החל לעבוד.
ביום שישי בבוקר, כ"ה בתמוז תשל"ה, 04.07.1975, הגיע מחבל שהתחזה לסבל עם מקרר לכיכר ציון בירושלים. הייתה זו שעה עמוסה מאוד במקום. רוזיטה, בעלה ובתה, שהתארחו אצל חברים בירושלים, יצאו לטייל במרכז העיר והגיעו לכיכר ציון. המחבל הניח את המקרר על המדרכה מול שורת חנויות, ונעלם. המקרר עורר את חשדם של כמה מבעלי החנויות ושל עוברי האורח. הם פתחו ובדקו אותו ומצאו אותו ריק. חומר הנפץ הוסתר כך שלא ניתן היה להבחין בו. אחת מבעלי החנויות אף הזמינה את המשטרה, אך לפני שאלו הספיקו להגיע, התפוצץ המקרר וגרם למותם של 13 אנשים ולפציעתם של עשרות. בין ההרוגים היו רוזיטה, בעלה מאיר ובתה אהבה. שניים מהפצועים מתו כעבור כמה ימים. רוזיטה הייתה בת שלושים במותה. הותירה אחריה הורים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בחיפה, ונטמנה לצד בעלה ובתה.
לאחר מותה של רוזיטה ומשפחתה, מכרו הוריה את המכונית ואת הדירה שהיו שייכים למשפחה הצעירה, ובכסף תרמו ספר תורה לבית הכנסת היהל"ם באילת, ומימנו הקמת ספרייה לזכרם.

אהבה זרחה צימרמן – Ahava Zimmerman

ahava-zimmerman.jpg 


אהבה, בת מאיר ורוזיטה רייצ'ל, נולדה בי"ב באדר ב' תשכ"ה, 16.03.1965, באילת. כונתה בחיבה אהבל'ה. למדה בבית הספר אופיר באילת, והייתה תלמידה מצטיינת.
ביום שישי בבוקר, כ"ה בתמוז תשל"ה, 04.07.1975, הגיע מחבל שהתחזה לסבל עם מקרר לכיכר ציון בירושלים. הייתה זו שעה עמוסה מאוד במקום. אהבה והוריה, שהתארחו אצל חברים בירושלים, יצאו לטייל במרכז העיר והגיעו לכיכר ציון.
המחבל הניח את המקרר על המדרכה ממול מספר חנויות, ונעלם. המקרר עורר את חשדם של כמה מבעלי החנויות ושל עוברי האורח. הם פתחו ובדקו אותו ומצאו אותו ריק. חומר הנפץ הוסתר כך שלא ניתן היה להבחין בו. אחת מבעלי החנויות אף הזמינה את המשטרה, אך לפני שאלו הספיקו להגיע, התפוצץ המקרר וגרם למותם של 13 אנשים ולפציעתם של עשרות. שניים מהפצועים מתו כעבור כמה ימים. בין ההרוגים היו אהבה, אמה רוזיטה ואביה מאיר.
אהבה הייתה בת עשר שנים במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בחיפה, ונטמנה לצד אמה ואביה.
לאחר מותה, מכרו סביה, הורי אמה המנוחה, את מכונית המשפחה, ובכסף תרמו ספר תורה לזכר המשפחה הצעירה לבית הכנסת היהל"ם באילת. את הכסף ממכירת בית המשפחה באילת תרמו להקמת ספרייה.