ארכיון

Archive for the ‘1984’ Category

גבריאל גאקמן – Gabriel Gakman

Gabriel Gakman     gabriel-gakman_placa.jpg


בן רחל וחואן, נולד ביום י"ג באב תשכ"ד, 22.7.1964, בארגנטינה. את לימודיו היסודיים החל בבית-הספר בקורדובה, עיר הולדתו. בגיל 11 עלה ארצה עם הוריו ואחותו. המשפחה השתקעה בתל-אביב וגבי השלים שם את לימודיו בבית-הספר התיכון עירוני ד' ואורט סינגלובסקי. בהיותו בן 17 ביקש להקדים את גיוסו, כדי לשרת ביחידה קרבית שמסלול אימוניה עמד להתחיל לפני מועד גיוסו הרשמי.
על פי עצתם של קציני הגיוס התגייס במאי 1982, מועד גיוסו הרשמי, והוצב בחיל-הרגלים.


לאחר אימוני הטירונות ובמהלכם התגלה גבי כחייל למופת. מפקדיו ראו בו נכס ליחידה, כי למרות ביישנותו עודד תמיד את חבריו והמריצם לרמת חיילות גבוהה. הוא נשלח לקורס נהגי נגמ"ש, עבר קורס צניחה וקורס מ"כים, הועלה לדרגת רב"ט, וכעבור זמן קצר קיבל דרגת סמל. פקודיו מציינים, שגם כאשר רצה להעניש חייל מרדן היה יושב עמו ומסביר לו בסבלנות אין קץ, שוב ושוב, את דרך ההתנהגות הנכונה. במעשיו אלה הדגים גבי חינוך אמיתי של מפקד. הממונים עליו עמדו על כך שיעבור קורס קצינים ובסיומו יחזור לשרת ביחידה, שבה הוכיח את מעלותיו.


במלחמת שלום הגליל חנה עם יחידתו בנמל צידון בלבנון. ביום 4.3.1984 הופעל במזח הנמל מטען-צד שפגע בחיילי צה"ל. גבי חש עם יחידתו לעזרת הנפגעים. אותו זמן התפוצץ בנמל מטען נוסף, שגרם לפציעתו האנושה של גבי. הוא פונה לבית-החולים ובמשך שבוע נאבק על חייו. עשרות מחבריו ובני משפחתו לא משו ממיטתו. ביום ח' באדר ב' תשמ"ד, 11.3.1984, מת גבי מפצעיו והוא בן 19. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. גבי הובא למנוחות בבית-הקברות בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואחות.

ריקרדו דניאל גולמן – Ricardo Daniel Golman

Ricardo Daniel Golman 


בן איידה ואוסקר, נולד ביום ה' בתמוז תשט"ז, 28.6.1956, בבואיינוס-איירס שבארגנטינה. ריקרדו השלים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בארץ הולדתו. הוא המשיך ולמד כלכלה באוניברסיטת בואיינוס-איירס. לאחר סיום לימודיו, הוא הספיק לעבוד כשנה אחת בהנהלת חשבונות ולשאת אשה, ובשנת 1978 עלה יחד עמה לארץ, התיישב בקיבוץ מגידו שבעמק יזרעאל ושם נולדה בתו הבכירה שרלי. לאחר זמן, עקרה המשפחה לנס-ציונה ובה נולדה בתו השניה. ריקרדו החל לעבוד בסניף "תנובה" ברחובות, הצטיין בעבודתו ואף התקדם בה. כמו כן, היה פעיל בארגון עולי אמריקה הלטינית באזור רחובות, ונמנה עם הנהלת הארגון.


ריקרדו התגייס לשירות בצה"ל, עבר אימונים ושירת במילואים בחיל-ההנדסה. מפקדיו ציינו אותו: "אדם שקט, חבר טוב, התנדב לכל משימה ומילא תפקידו במסירות ובאחריות".


בחודש מרס 1984 גויס ריקרדו לשירות מילואים בלבנון. ביום ט"ו באדר ב' תשמ"ד, 19.3.1984, בעת שנסע בג'יפ בכביש בחוף בלבנון, סמוך לנהר הליטני, נפגע במוקש-צד שהתפוצץ ליד מכוניתו. ריקרדו-דניאל נהרג בהתפוצצות.


הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בנס-ציונה. הוא השאיר אחריו רעיה, שתי בנות והורים. בן 28 שנים הוא היה בנופלו.

אירית פורטוגז – Irit Portugues

אוקטובר 1, 2007 תגובה אחת

Irit Portugues 


בת נלי ומשה, נולדה ביום כ"ד בכסלו תשכ"ה, 29.11.1964, במושב כוכב מיכאל שבל, שליד אשקלון. היא היתה בת להורים שעלו מארגנטינה והתיישבו במושב. אירית התחילה את לימודיה היסודיים במוסד החינוכי בניצנים והמשיכה ללמוד בחטיבת-הביניים בבית-הספר המקצועי על-שם רוגוזין בקרית-גת. היא השלימה את לימודיה התיכוניים בבית-הספר תל"ם באשקלון, שם למדה הנהלת חשבונות.

במרס 1983 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל המודיעין. היא התבלטה בתכונותיה כמנהיגה בעלת חוש צדק, וידעה לעמוד על דעותיה. אחרי אימוני טירונות נשלחה לקורס פקידות בטחון-שדה, עברה קורס נהגות וקורס עובדת חקר מודיעין. במרס 1984 הוענקה לה דרגת רב"ט.


ביום י"א בניסן תשמ"ד, 13.4.1984, נסעה בתפקיד באוטובוס. ליד אשקלון השתלטה חוליית מחבלים על האוטובוס ובפעולת השחרור שביצע צה"ל נפגעו אחדים מן הנוסעים. בין הנפגעים באוטובוס היתה אירית, שנרצחה בידי המחבלים. בת 19 היתה במותה.


היא הובאה למנוחות במושב בו נולדה, בכוכב מיכאל שבל. קברה נתחם כקבר צבאי בבית-העלמין של המושב. היא השאירה אחריה הורים, שתי אחיות ואח.


במכתב תנחומים למשפחה כתבה בין השאר נוסעת שהיתה באוטובוס החטוף על שעותיה האחרונות של אירית: "שושנה חגי, שהיתה פצועה פצעים קשים, סבלה מקשיי נשימה וכאבי תופת ברגלים, זכתה במשך כל שעות הסיוט לטיפול נאמן ומסור של אירית. יחד עם הטיפול בפצועים, אירית קישרה בין הנוסעים לבין המחבלים וכל בקשה הועברה אליה. היא הסתובבה באוטובוס בצורה חופשית והגיעה עם המחבלים להבנה, שהיא לא צריכה לקבל רשות. אירית דאגה שכל הנוסעים יקבלו מים לשתיה, אני לא רציתי לשתות ואירית לחשה לי לשפוך את המים על המושב ובסביבה כדי שאם המחבלים ישתמשו בחומר הדליק שבידיהם הנזק לא יהיה רב. אירית ביקשה שיביאו שמיכות לפצועים, עזרה לכל הנשים בשירותים מאולתרים, הסתובבה כל הזמן באוטובוס וחיפשה במה תוכל להיות לעזר".


שר הביטחון משה ארנס כתב עליה במכתב תנחומים למשפחתה: "רב-טוראית אירית נתנה את חייה למען מולדתה. היא נפלה בפיגוע החבלני באוטובוס ליד אשקלון. היא שירתה בחיל המודיעין. היתה חיילת מסורה ואחראית, מנהיגה מלידה ואהובה על כל מי שהכירה".


מפקד יחידתה כתב למשפחתה: "אירית שירתה ביחידה מעל לשנה. היא ביצעה את העבודה המוטלת עליה במרץ, במסירות, באחריות ובשקידה. במהלך שירותה באו לביטוי תכונותיה כמנהיגה טבעית, בעלת חוש צדק, תוך נטילת אחריות לכל הסובב אותה. הדוגמה האישית שנתנה לכל היחידה בהתנהגותה תמשיך ללוות אותנו כדוגמה של חיילת למופת".

אליעזר רובק – Eliezer Rovek

 Eliezer Rovek


בן יהודית ואבא. נולד בקיבוץ מפלסים. ההורים עלו מארגנטינה. נפל ביום 19.09.1984. בן 23 בנופלו. נקבר בבית הקברות באשדוד.

אלברט ניימן – Alberto Neiman

Albert Neiman 


בן לוסי ופבלו, נולד ביום ה' בחשוון תשכ"א, 26.10.1960, בצ'ילה ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1964. המשפחה השתקעה באילת, ובה קנה אלברט את חינוכו. הוא למד בבית-הספר היסודי "ערבה" וסיים את בית-הספר התיכון המקיף – שניהם באילת. בהגיע זמנו להתגייס, ביקש אלברט להתקבל לעתודה האקדמאית. בקשתו נענתה, והוא נתקבל למחלקה למתימטיקה באוניברסיטת תל-אביב. לאחר תקופת מה, הוא ויתר על העתודה וביקש להתגייס לצה"ל.


אלברט גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1978, והוצב בחיל-האוויר. הוא עבר קורסים מקצועיים שונים בחיל וכיוון, כפי שהצהיר לא פעם, ראה את עתידו כאיש צבא הקבע, המשיך לשרת לאחר מועד סיום שירות החובה. הוא עבר בהצלחה קורס קצינים, ושובץ לבסוף ביחידת טילים נגד מטוסים. חוות הדעת של מפקדיו היו חיוביים ביותר: "מבצע היטב את תפקידו, קצין עם ראש פתוח;" "קצין בעל פוטנציאל, משתדל מאוד ואחראי;" "קצין מטה מקצועי, ממלא תפקידו באופן היותר טוב".


ביום י"א בתשרי תשמ"ה, 7.10.1984, נפל סגן אלברט בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי באילת. לאחר נופלו, הוא הועלה לדרגת סרן. אלברט השאיר אחריו הורים ושני אחים.

:קטגוריות1984, צ'ילה - Chile

אלכס בר-מימון – Alex Bar Maimon

Alex Bar Maimon 


בן אסתר ויוסף, נולד במונטווידיאו שבאורוגואי, ביום כ"ט בחשוון תשי"ג, 17.11.1952. אלכס סיים בתי-ספר יסודי ותיכון באורוגואי, והיה פעיל שם בתנועת הנוער "חזית הנוער". בשנת 1971, הוא שהה בארץ ועבד כמתנדב בקיבוץ שדה בוקר. ב-1974 עלה אלכס לארץ. הוא סיים לימודי תואר ראשון בטכניון בחיפה בפקולטה לארכיטקטורה, והחל אף ללמוד לקראת תואר שני. הוא הקים משרד לארכיטקטים, ועסק בו בביצוע פרוייקט יוקרתי בשכונת נוף-העמק שבמגדל העמק. אלכס גם תכנן את הגדלת הבתים בקיבוץ אפק. בשנת 1981 הוא זכה בציון לשבח בתחרות לתכנון ולבינוי רובעי מגורים בקצרין שבגולן.


אלכס נפל בעת מילוי תפקידו, בהיותו בשירות מילואים, ביום כ"ג באלול תשמ"ד, 19.9.1984. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחוף הכרמל.


בן 31 שנים היה אלכס במותו. הניח אחריו אשה ביאטריס, שני בנים, הורים ואח.

:קטגוריות1984, אורוגואי - Uruguay