ברנדו דוד פלורס גרסיה – Brando David Flores Garcia

בנם של נליה לוס והקטור. נולד ביום א' באייר התשס"ב (13.4.2002)  בפרו. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 2017 ויחד השתקעה המשפחה בבאר שבע. בצעירותו, שיחק ברנדו כדורגל בצורה מקצוענית במכבי באר שבע והיה גם חלק מהקבוצה הבוגרת. ביום 31.8.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחיל לוגיסטיקה . ברנדו היה נהג בחטיבה הדרומית באוגדת עזה, היה במוצב כיסופים.

סמל ברנדו דוד פלורס גרסיה נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023).  בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בבאר שבע . הותיר אחריו הורים.

Brando nació en Perú en Abril de 2002, era de oriundo de la región de Ucayali. Su familia es de ascendencia judía por parte de su abuela quien llego a Perú huyendo de la persecución nazi durante la Segunda Guerra Mundial. Inmigró con su familia en el año 2017 y residía en la ciudad de Ramle. Fue jugador de futbol de Macabi Beer Sheva. Cumplía el servicio militar en una base cercana a la frontera con Gaza.

Al amanecer del sábado, cuando empezó el ataque de Hamás, las alarmas sonaron y se vio obligado a buscar refugio en un búnker junto con sus compañeros. Había terminado su servicio de guardia y acababa de entregar sus armas, por lo que estaba desarmado. Fue asesinado durante los ataques del movimiento islamista Hamas el 7/10/2023. Tenía 21 años al morir. Fue enterrado en el Cementerio Militar de Beer Sheva. Le sobreviven sus padres y hermanas.

יחזקאל אקרמן – Ezequiel Akerman

 

בן חנה ושלום, נולד ביום כ"ח במרחשוון תרפ"ט, 11.11.1928 בלימה, בירת פרו, בדרום-אמריקה, בה ישבו הוריו תקופת-מה. המשפחה חזרה ארצה ב-14.2.1932, והילד גדל כ"צבר" מבטן. הוא למד בבית-הספר העממי בכפר סבא וגם בכיתות ההמשך ט-י'. אחר-כך למד בבית-הספר התיכון "תיכון חדש" בתל-אביב. היה חבר פעיל ב"נוער-העובד", הצטרף ל"הגנה" ויצא להכשרה עם קבוצת צעירים. משחזר הביתה למד בסמינר למורים של זרם העובדים בתל-אביב. כשהתחילו חיפושי-הנשק של הבריטים ברמת הכובש, שפיים וגבעת חיים יצא שוב והשתתף בפעולות המחאה וההתנגדות. אחר-כך חזר להכשרתו, שהיתה הכשרה מגויסת לפלמ"ח, בגבע ובכנרת. בספטמבר 1947 סיים את הכשרתו והצטרף כחבר בפועל לקבוצת "החושלים" בג'יב-יוסף. הוא עבד בסיקול, חצרנות וטרקטור ואהב מאוד את עבודתו במשק. וכך כתב הביתה: "הרגשה נפלאה היא להיות שותף למפעל התיישבותי הבונה והיוצר". היתה בו נטייה לפיוט, ועוד בילדותו חיבר חיבורים בחרוזים. השאיר אחריו שירים וחיבורים רבים.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות יצא לעבוד בביצורים בדן, נחלים ובסביבה בצפון. ביום י"ב בתמוז תש"ח, 19.7.1948 נהרג בתאונת-דרכים בדרכו ממשמר הירדן לראש פינה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר סבא. באחד מחיבוריו שכתב כשהיה בן 14 נמצא כתוב: "כל אם בישראל צריכה להיות מוכנה, שבאחד הימים יביאו לה את בנה הרוג".

מינה (מיני) כהן – Mina Cohen

 

בת ברטינה ואריה, נולדה ביום ג' בכסלו תשכ"ב, 12.11.1961, בלימה, בירת פרו. בהיות מינה בת שנתיים עלתה משפחתה לארץ והשתקעה בחיפה. מינה למדה בבית-הספר היסודי "דוד ילין", וסיימה בהצטיינות את חוק לימודיה בבית-הספר התיכון "חוגים" במגמה הריאלית. בבית-הספר היסודי השתתפה מינה בחוג לבלט, וזכתה בתעודות הצטיינות על השתתפותה. היא השתתפה אף בלהקת ריקודים, ועסקה בספורט – בעיקר בשחייה. בתקופת בית-הספר התיכון, הייתה מינה חברה בתנועת "הצופים", תחילה כחניכה ואחר-כך כמדריכה, ראש גדוד ואחר-כך – מרכזת שבט הצופים "גלים". את עיקר זמנה הקדישה מינה לעזרה לזולת, אם בעזרה לתלמידים עולים חדשים באולפן קיץ שנערך בבית-ספר "אהוד" ואם בהשתתפות פעילה וממושכת בפעולות המשמר האזרחי בשכונת מגוריה. היא הייתה בעלת מרץ ורצון גדול לעשייה. תמיד תוססת, תמיד מכוונת, מסיעת, מנחה, תמיד מחייכת, תמיד ראשונה.

מינה גויסה לצה"ל בסוף פברואר 1980. את הטירונות היא סיימה כחניכה מצטיינת, סיימה קורס מ"כיות בהצטיינות, ובאותו אופן את קורס הקצינות. מינה הועברה לשרת כמדריכה בבית-הספר לתותחנות. תפקידה האחרון היה קצינת מטאורולוגיה בבית-הספר לתותחנות. היא הייתה עליזה, חייכנית ואהודה על כל מכריה.

ביום י"ח בחשון תשמ"ב, 14.11.1981, נפלה סגן-משנה מינה בעת מילוי תפקידה והובאה למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. לאחר נופלה, היא הועלתה לדרגת סגן. היא הניחה אחריה הורים ואח.

דן קציר – Dan Katzir

    

בן דינה והלמוט-שמעון הוימן. נולד ביום כ"ב בשבט תש"ז, 12.2.1947, בעיר לימה, בירת פרו, בן שני להוריו. למד לימודים יסודיים בבית-הספר היהודי על-שם ליאון פינלו בעיר הולדתו ובהמשכם לימודים תיכוניים, שכללו לימוד השפה העברית, עד מועד עלייתו לארץ בשנת 1962, במסגרת עליית הנוער.

לאחר עלייתו למד תחילה בחוות הנוער הציוני בירושלים ולאחר-מכן פנה ללמוד בבית-הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. עוד לפני עלייתו היה חבר בתנועת-הנוער הציוני. בנערותו היה בעל נטייה לאמנויות פלסטיות והיטיב לצייר ולפסל.

דן גויס לשירות סדיר בצה"ל בחודש אוגוסט 1965 והוצב לשרת בחיל האוויר כחשמלאי מכשירי מטוסים ושימש בתפקיד חמ"ם מטוסים. בפברואר 1968 החל את שירותו בצבא הקבע. מפקדיו העריכוהו כבעל מקצוע ממושמע, אחראי, מסור ובעל כושר מנהיגות. בשנת 1976 יצא לקורס קצינים וסיים אותו בהצלחה. הוא התקדם בסולם הדרגות עד דרגת רב-סרן. בשנת 1970 נשא לאישה את אורה. לבני הזוג נולדה בת, אך הנישואין לא החזיקו מעמד והם נפרדו. לאחר מספר שנים נישא בשנית, לנאוה.

דן נפל בעת שירותו, ביום י"ג באדר א' תשמ"ו, 22.2.1986, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו אישה, בת – אפרת, שני בנים – לירן וגל, הורים ואח – אריה.