מאיר-יוסף (מכס) פישר – Max Fischer

 

בן בנימין הכהן ורוזה. נולד ביום כ"ד באב תרפ"ד 24.8.1924 בעיר כמניץ שבגרמניה. עם עלייתו של היטלר לשלטון ברחה המשפחה לאנגליה ולאחר שנים מספר היגרה משם לארגנטינה. הצטרף לתנועת "הנוער הציוני" והיה פעיל בה כמדריך לספורט. היה צורף-זהב לפי מקצועו. כציוני אידיאליסט החליט להשתקע בישראל. הוא זנח את ארגנטינה ואת מקצועו ובשנת 1950 עלה לארץ יחד עם אשתו והוריו ופנה לתל-עדשים, שם הקים בחריצות, במסירות ובתבונת-כפיים משק נאה ופורח. היה מעורה בחיי- המושב ובאופטימיות התגבר על כל מכשול ואכזבה. לבו ורוחו היו פתוחים לכל דבר-אמנות ובעיקר נודעה חיבתו למוסיקה והיה מארגן קונצרטים של תקליטים במושב. לאחרונה אירגן שעורי- התעמלות לנוער המקומי ומזמנו הפנוי הקדיש הרבה לפיתוח בריכת-השחיה שם. נוח היה לבריות, אוהב כל אדם ואהוב על הכל. השקפת-עולמו היתה פציפיסטית – והוא אהב את השלום בעולם. בארצו, בכפרו ובביתו. אך על אף התנגדותו למלחמה הכיר חובתו כאזרח וכשנקרא לשירות-מילואים התנדב לקורס-חובשים. נפל במערכת-סיני בקרב בדהב ביום כ"ט במרחשון תשי"ז 3.11.1956. הובא לקבורה בבית- הקברות הצבאי באילת וביום ח' בשבט תשי"ח 29.1.1958 הועבר למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה ושתי בנות.

פרידלנד, יעקב – Jacobo Fridland

 

בן שלום ורוזה. נולד ביום כ' בשבט תרפ"ב (18.2.1922) בעיר גומבין שבפולין. בגיל תשע הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" וכך היה נתון בכפילות של חינוך: מסורתי מצד הוריו ותנועתי מצד חברת-הנוער אשר לה התמסר. בגיל י"ב היגר עם הוריו לארגנטינה ואף שם היה חבר-תנועה מסור. הוא למד מלאכת-יד והתמחה במלאכת-הצורפות כן השתלם במכונאות בבית-ספר של "אורט". היה בין הראשונים שיצאו להכשרה חלוצית וצורף לקבוצה השניה של עולי דרום-אמריקה שעלתה לארץ בדרך-לא-דרך במסגרת עליה ב'. הגיע לארץ בשנת 1947 בראשיתה של מלחמת-הקוממיות ומייד יצא לנגבה, שם היה מקלען. בשנת 1949 עבר משם לקיבוץ אילון להכשרה נוספת והשתלם שם בבית-המלאכה למכונות חקלאיות. היה בין הראשונים שעלו לעלי-קאסם ואחר-כך לקיבוץ געש. תפס עמדה בקרב חבריו בקיבוץ ומעל לכל החשיב את העבודה. יצא לאימונים בהתנדבות ולמרות גילו המבוגר עמד יפה בנסיון. לאחר סיימו את השירות אמר לשאת אשה. נפל בקרב ליד דווימה ביום ה' בתשרי תשי"ז (10.9.1956) והובא למנוחת-עולמים במשק געש. דברים עליו מובאים בחוברת שהוצאה לזכרם של הנופלים בקרב דווימה על-ידי חבריהם-לאימונים. כן הוציא קיבוץ געש חוברת לזכרו.

אברהם קוטלר – Abraham Kotliar

בן צבי (הנריקו) ואסתר. נולד ביום י"א בטבת תרצ"ב (21.12.1931) בבואנוס איירס שבארגנטינה. שירת בצבא הארגנטינאי כשנה ומחצה. עלה לארץ בשנת 1953 והיה חבר קיבוץ רבדים. גויס לצה"ל ביוני 1954. נפל בקרב בסביבות כיסופים ביום כ"ג בניסן תשט"ז (4.4.1956) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוצו. הניח אשה.

משה ליברזון – Moises Liberson

     

בן זאב וחנה. נולד ביום י"ט בניסן תרצ"ה (22.4.1935) בבואנוס-איירס שבארגנטינה. כציונים נאמנים נתנו ההורים לבנם חינוך עברי-ציוני החל בגן-הילדים ועד לבית-ספר "ביאליק" שבמקום. כתוצאה מכך היה גאה על יהדותו ועוד בשבתו על ספסל-הלימודים עשה שפטים בתלמיד לא יהודי שהעז לפגוע ביהדותו. היה בוגר בית-ספר "אורט" בארגנטינה ומתוך רצון להכשיר עצמו לעליה לארץ למד את מקצוע-החרטות. עלה לארץ בשנת 1953. בזמן הקצר שהספיק לשבת בה קיים את כל המצוות החלוציות – תחילה בהכשרה בכנרת ובגניגר ולבסוף כחבר קיבוץ ניר-עם. בהיותו החרט היחיד במקום ביקש הקיבוץ לעכבו אצלו אלא שהוא סירב ויצא לצה"ל (בנובמבר 1955). ביום כ"א בתשרי תשי"ז (26.9.1956) היה ראשון המסתערים על מבצר-חוסאן ואף ראשון הנופלים באותו קרב. ערב לפני הקרב לן בבית-הוריו. בחצות קם פתאום והתלבש כדי לצאת. על תמיהת-אביו ושאלתו לאן הוא יוצא ללא קבלת צו אישי, הגיב בתשובה: "אני יכול להונות את המפקד אבל אינני יכול להונות את עצמי". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".

יצחק (לואיס) רוטרמן – Luis (Isaac) Roterman

 

בן משה וגולדה. נולד ביום י"ח במרחשון תרצ"ב (29.10.1931) בבואנוס איירס שבארגנטינה. סיים לימודי שש כיתות בבית-ספר תיכון שם. למד גם בבית-ספר למחול קלאסי. שירת כשנה בצבא הארגנטינאי. עלה לארץ בשנת 1953 והצטרף לקיבוץ רבדים. גויס לצה"ל ביוני 1954. בסביבות כיסופים, ביום כ"ג בניסן תשט"ז (4.4.1956), נפל בקרב והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברבדים. הניח אשה.

אליעזר אילון (הירשברג) – Eliezer Eilon (Werni Hirschberg)

 

בן ד"ר יוסף ולוטה. נוד ביום י"ב באב תרפ"ח 29.7.1928 בברסלאו שבגרמניה. אחרי עלייתו של היטלר לשלטון עבר עם הוריו לצ'ילי וסיים שם את לימודיו. השתייך לתנועת "השומר- הצעיר" ולפי המלצת תנועתו נכנס לבית-ספר מקצועי של "אורט" כדי ללמוד מסגרות וחרטות. היה חבר ההנהגה הראשית ומדריך בתנועה ועבר את הכשרת "קדמה" שם. הצטרף לקיבוץ רמות- מנשה בסוף 1951 וחדשים מספר לאחר-מכן, בפברואר 1952, גויס לצה"ל. אחרי גמר-שירותו חזר לקיבוץ ונעשה פעיל בתפקידים שונים במסגרת החיים החברתיים והתרבותיים (מרכז ועדת- החברים, חבר ועדת-התרבות, חבר מזכירות-הקיבוץ). במשך חדשי-חייו האחרונים עבד כמדריך בחברת-הנוער "להבה" שבקיבוץ. ביום ט' באייר תשט"ז 20.4.1956 נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמות-מנשה. עוד בחייו אמר לשנות את שמו מהירשברג לאילון ואף התחיל לפעול בכיוון זה.

משה שוקרון – Moises Shukron

 

בן ימין ומרסדס. נולד בשנת תרפ"ו (1926) בספרד. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי שם. היה נהג לפי מקצועו. עלה לארץ בשנת 1950. גויס לצה"ל בדצמבר 1952. ביום ג' באדר תשט"ז (15.2.1956) נפטר במחלה והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית-שאן. הניח אשה ושני בנים.

שמואל יושינסקי – Samuel Yusinsky

 

בן נחמן ורבקה. נולד ביום כ"ה באב תרצ"ה (24.8.1935) במונטיוידיאו אשר באורוגואי. סים את לימודיו בבית-ספר לדוגמה, בית-ספר תיכון ובית-ספר מקצועי של "אורט" בעירו. התחנך ב"הנוער הציוני" בקרב יהדות ארצו לפי רוח-המשפחה שהיתה ידועה בקהילה בציוניותה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1951 בעקבות האח המבוגר שהגיע בין מתנדבי חוץ-לארץ בשנת 1948. שמואל השתייך ל"הנוער העובד". הראה התעניינות בספרות, ולאחרונה, מאז היותו במשלטי-הגבס באיזור ניצנה, גילה התעניינות בפיסול. למד בשעורי-ערב בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון העברי בחיפה. מחוץ לבית-הספר עבד – עד גיוסו לצה"ל (מאי 1954) – כחרט בבתי-היציקה "וולקן" בייצור תבניות ליציקת-לחץ. בהתנהגותו ומסירותו לעבודה היה לדוגמה לחבריו אשר אהבוהו. שאף ליצור לו פינה של בית-מלאכה ליד ביתו, אך לא זכה לראות זאת בעיניו כי רק ביום נפלו הוקמה והושלמה פינה זו. ביום כ"ה בסיון תשט"ז (3.6.1956) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.